הקדמה

פרקנו עוסק במרד של עשרת השבטים וירבעם בן נבט בראשם, ברחבעם מלך יהודה, ובתוצאותיו הראשוניות.

בהמשך הספר מתברר שפרקנו הוא אחד הפרקים הכואבים ביותר בתנ"ך, כיון שהוא השורש לכל הצרות שפקדו את עמנו: מתוך התפלגות הממלכה התחילה שוב עבודה זרה בישראל, כמו שמסופר בסוף פרקנו (כו-לג), והיא גרמה לחורבן מלכות ישראל ולגלות עשרת השבטים, כמו שמתואר באריכות בספר מלכים ב' פרק י"ז (ז-כג). מתוך כך גם מלכות יהודה נכשלה (שם, יט), עד שגם היא חרבה וגלתה, וחרב בית המקדש.

בשיא המרד המתואר בפרקנו (טז) נאמר:

"וַיַּרְא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם, וַיָּשִׁבוּ העם את המלך דבר לאמר: מה לנו חֵלֶק בדוד, ולא נחלה בבן ישי, לאהליך ישראל. עתה ראה ביתך דוד. וילך ישראל לאהליו".

מאמר קצר זה יעסוק בהסבר הפסוק, ויַראה שהוא כולל בתוכו חטאים חמורים, אבל חז"ל גם לימדו אותנו כיצד בתיקון אותם החטאים הרמוזים בפסוק זה נזכה לגאולה העתידה!

א. חומרת המחלוקת וההתפלגות

יש לדעת שהתפלגות הממלכה היתה חמורה מאד מצד עצמה, עוד לפני התוצאות שהוזכרו קודם, כיון שלמדנו בספר שמואל: "מי כעמך כישראל גוי אחד בארץ" (שמ"ב ז, כג). דהיינו שעם ישראל ראוי לו להיות מאוחד, וההתפלגות היא פגיעה אנושה בו.

כך כתב הרב דוד טעביל ממינסק, בעל ה"נחלת דוד" על הש"ס, בספר דרשותיו "בית דוד" דרוש ו': "כאשר העובד עבודה זרה כופר באחדותו יתברך שמו, ומשתף לו דבר אחר, ככה לעומת זה עוון המחלוקת ופירוד הלבבות בין אנשי האומה הישראלית, היא עצם הכפירה כמו כן באחדותו יתברך שמו. כי שורש אחדותו יתברך שמו מחייב שיהיו כלליות העם הקדוש הישראלי מתאחדים יחד באהבה ואחוה וריעות" (הובאו הדברים בהערות הרב צבי יהודה ל"עולת ראיה" ח"ב עמ' תסח בד"ה "אהבה רבה").

ב. מה פירוש המלים "עתה ראה ביתך דוד"?

יש לשאול: מה פירוש המלים "עתה ראה ביתך דוד"?

נאמרו בכך שני הסברים עיקריים, אחד על פי הפשט ואחד על פי הדרש:

1. הסבר הרד"ק והרלב"ג על פי הפשט

כתב הרד"ק: "ראה ביתך - כלומר: ראה מי נשאר עמך, ועל איזה בית תמלוך, כי לא על בית ישראל. ויונתן תרגם: 'כען מלוך על אינש ביתך דוד'".

כעין זה פירש גם הרלב"ג: "ואמרו לו: 'ראה ביתך דוד', רצונם לומר: ראה הבית שנשאר לך למלוך בו מה הוא, כי באמת לא תמלוך על ישראל".

2. הסבר רש"י והרד"ק על פי הדרש

הסבר אחר כתב רש"י: "ראה ביתך - בית המקדש שבנית - לך לבדך יהיה".

וכן כתב הרד"ק: "ובדרש: ראה ביתך דוד - זה בית המקדש".

לפי זה בני ישראל מרדו לא רק במלכות דוד, אלא גם בבית המקדש!

ג. הסבר חז"ל לפסוק

רש"י בספר הושע (ג, ה) הביא את דברי חז"ל, שהרחיבו בהסבר החטא של ישראל במרידה זו:

"תנא משום רבי שמעון בן יוחאי: בשלושה דברים מאסו בני ישראל בימי רחבעם: במלכות שמים, ובמלכות בית דוד, ובבית המקדש.

זהו שכתוב: 'אין לנו חלק בדוד' (מלכים א יב, טז) - כמשמעו,

'לאהליך ישראל' (שם) - אל תקרי: 'לאהליך', אלא: 'לאלהיך',

'ראה ביתך דוד' (שם) - זה בית המקדש".

מקור הדברים הוא במדרש שמואל (פרשה יג), על בקשת בני ישראל מלך בימי שמואל הנביא, והובאו הדברים גם בילקוט שמעוני שם (רמז קו).

לפי דרשה זו לא רק שישראל מאסו במלכות בית דוד ובבית המקדש, אלא גם במלכות שמים!

יש לשאול: מנין דרשו חז"ל את דרשתם? מדוע שנאמר: "אל תקרי: 'לאהליך', אלא: 'לאלהיך'"?

עוד יש לשאול: מדוע הדברים אינם מפורשים בפסוק?

דברים אלו יתבארו בפרק הבא.

ד. כיצד נזכה לגאולה העתידה?

הפסוק בספר הושע (ג, ה) אומר: "אַחַר יָשֻבוּ בני ישראל, ובקשו את ד' אלקיהם ואת דויד מלכם, ופחדו אל ד' ואל טוּבוֹ, באחרית הימים".

כתב על כך רש"י: "אחר - ימי הגולה.

ישובו בני ישראל ובקשו את ד' וגו' - תנא משום רבי שמעון בן יוחאי: בשלושה דברים מאסו בני ישראל... אמר רבי שמעון בן מנסיא: אין מראין סימן טוב לישראל, עד שיחזרו ויבקשו שלשתן:

'אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד'' - זו מלכות שמים,

'ואת דויד מלכם' - כמשמעו,

'ופחדו אל ד' ואל טובו' - זה בית המקדש, כמו שנאמר: 'ההר הטוב הזה' (דברים ג, כה)".

נראה שמפסוק זה דרשו חז"ל את דרשתם: "אל תקרי: 'לאהליך', אלא: 'לאלהיך'". כיצד?

כיון שכאן אנו רואים שבני ישראל צריכים לדרוש גם את ד', ולא רק את מלכות בית דוד ואת בית המקדש, נמצאנו למדים שבעבר מאסו לא רק במלכות בית דוד ובבית המקדש, אלא גם במלכות שמים.

נשאלה השאלה: מדוע הדברים אינם מפורשים בפסוק בספר מלכים?

כנראה שעשרת השבטים הסתירו את עומק כוונתם, ומתוך שהם הסתירו את עומק כוונתם גם הנביא הסתיר את עומק כוונתם, כדי להסתיר את גנותם!

הדבר כתוב רק בתיקון שיהיה, כשם שבמקומות רבים אחרים התורה והנביאים הסתירו את גנותם של ישראל, וכתבו אותה רק בשלב שבו כבר תיקנו את החטא, כמו שהסברנו במאמרנו בפרשת שמות ביחס לכך שבני ישראל במצרים עבדו עבודה זרה, וביחס לתחנוני יוסף אל אחיו לפני מכירתו.

ה. הוספת ה"משנה שכיר"

על דברי חז"ל במדרש, הוסיף הגאון הקדוש רבי ישכר שלמה טייכטל זצ"ל הי"ד, בספרו "משנה שכיר - מועדים ראש השנה", בפיסקא "ובכן תן כבוד ד' לעמך":

"אני עומד כעת בכ"ג אלול שנת תש"ג, קרוב ל'יום הכסה' הבא עלינו לטובה. אעלה מה שחידשתי בראש השנה שעבר, וכתבתי בפנקס ביום צום גדליה בק"ק נייטרא, בעת גלותי שגליתי מפישטיאן, בחצי אלול דשנת 'תש"ב אנוש עד דכא' (עיין ירושלמי חגיגה פ"ב ה"א), שיסרו אותנו האכזרים אשר שם עד דכדוכה של נפש (עיין תהלים צ, ג), וברחנו אני ובני ביתי בלילה, בעירום ובחוסר כל לעיר הנ"ל, ושם היינו עד אחר הימים הטובים, ומשם עזרני ד' לברוח לכאן. והשי"ת יסוך עלינו פה 'באברתו' (עיין שם צא, ד), עד עת בוא הישועה לכלל ישראל, במהרה בימינו אמן.

בתפילת הימים הנוראים אנו מתפללים להשי"ת: 'ובכן תן כבוד ד' לעמך וכו', שמחה לארצך, וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך' (ברכת 'אתה קדוש'). וראיתי במחזור ישן, שפירש המפרש על דרך הא דתניא: 'לא גלו ישראל אלא בשביל שמאסו ישראל בשלושה דברים: במלכות שמים ובמלכות בית דוד ובבית המקדש. אמר רבי שמעון בן מנסיא: אין מראין סימן טוב לישראל עד שיחזרו ויבקשו שלשתן' (ילקוט שמעוני ח"ב רמז קו). והיינו דקאמר:

'ובכן תן כבוד לעמך' - על דרך: 'ובקשו את ד'' (הושע ג, ה),

'שמחה לארצך וששון לעירך' - היינו בית המקדש,

'וצמיחת קרן לדוד' - היינו מלכות בית דוד, עד כאן לשון המפרש.

והנה כעת בזמננו, אחר ששהינו בין העכו"ם כאלפיים שנה, 'ויתערבו בגוים ולמדו מעשיהם' (עיין תהלים קו, לה), והם [- היהודים שהתערבו בגויים ולמדו מעשיהם] על פי רוב בלי שום השגה ביהדות - אין לבקש מהם שיחזרו ויבקשו את מלכות שמים ומלכות בית דוד, כי אין להם שום השגה בזה מהי מלכות שמים ומהי מלכות בית דוד. אלא מה מבקשים הם? את ארץ ישראל. ובזה נכללים כל שלושת הדברים. ועל זה רמזו חז"ל: 'כל הדר בארץ ישראל - דומה כמי שיש לו אלוק' (כתובות קי, ע"ב). ומלכות בית דוד ומלכות שמים אחת היא, כידוע למקובלים (עיין זוהר ח"א לג, ע"ב ו'שערי אורה' שער א). ואחר שאנו רואים שהם מוסרים נפשם בעד ארץ ישראל, אם כן, אף בלי ידיעתם המה מבקשים את שלשתן.

כה כתבתי מכבר מעצמי, וכעת ראיתי בספר 'מנחת יהודה' (ח"א עמ' 237) שכתב כן. והביא שם (אות יח) בשם הזוהר (ח"ג רעו, א): 'אין הקדוש ברוך הוא נקרא 'מלך' אלא בארץ ישראל'. אם כן, מה שאמרו חז"ל שיבקשו מלכות שמים - היינו לשוב לארץ ישראל, כדי שיקרא הקדוש ברוך הוא 'מלך', ובזה תלויה בראשונה כל תשובתנו".

הגאון הקדוש הנ"ל, בעומק הצרות הנוראות של השואה האיומה, מלמד זכות על אלו שאין להם שום השגה ביהדות, וכותב עליהם: "אין לבקש מהם שיחזרו ויבקשו את מלכות שמים ומלכות בית דוד, כי אין להם שום השגה בזה מהי מלכות שמים ומהי מלכות בית דוד. אלא מה מבקשים הם? את ארץ ישראל. ובזה נכללים כל שלושת הדברים"!

והוסיף וכתב: "ואחר שאנו רואים שהם מוסרים נפשם בעד ארץ ישראל, אם כן, אף בלי ידיעתם המה מבקשים את שלשתן"!

יהי רצון שתמיד נלמד זכות על ישראל, ונבקש כולנו את מלכות שמים, את מלכות בית דוד, ואת בית המקדש, ונזכה לראותם בגאולה השלמה בקרוב.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.