הקדמה
נאמר בפרקנו (יז): "ויכרֹת יהוידע את הברית בין ד' ובין המלך ובין העם, להיות לעם לד', ובין המלך ובין העם".
כמה בריתות כתובות בפסוק זה?
א. הסבר רש"י
כתב רש"י: "בין ד' ובין המלך ובין העם - שיהו המלך והעם אחרי ד', ואחר כך בין המלך ובין העם, שיהו עבדים למלך".
כלומר: מדובר בפסוק על שתי בריתות: האחת בין ד' לבין המלך והעם - שיהו המלך והעם אחרי ד', והשניה בין המלך ובין העם - שיהו עבדים למלך.
רש"י הסביר בברית השניה רק את ההתחייבות של העם כלפי המלך, להיות לו לעבדים, אבל הוא לא הסביר את ההתחייבות של המלך כלפי העם.
ב. הוספת הרלב"ג
הרלב"ג הסביר גם את ההתחייבות של המלך כלפי העם: "ויכרות יהוידע את הברית - הנה ראשונה כרת ברית בין ד' ובין המלך והעם שיהיו לעם ד', ואחר כן כרת ברית בין המלך ובין העם, שהוא יהיה להם למלך, והם יהיו לו לעם".
מהי המשמעות המדויקת של המלים: "שהוא יהיה להם למלך והם יהיו לו לעם"?
ג. הוספת ה"מצודת דוד"
הסביר ה"מצודת דוד": "ובין המלך ובין העם - שהמלך ילחום מלחמות העם, והם יעבדוהו כמשפט הראוי למלך".
כעין זה כתב רש"י בדברי הימים (א יא, ג) בהסבר הברית שכרת דוד לזקני ישראל, בהתיחסו גם לברית שכרת יהוידע: "ויכרות להם דוד ברית - כאותו ברית שכרת יהוידע, דכתיב: 'ויכרות יהוידע את הברית בין ד' ובין המלך ובין העם, להיות לעם לד'' (מלכים ב יא, יז), פתרון: להיות לד' עבדים, וגם בין המלך ובין העם להיות לו לעבדים כמשפט המלך, וגם המלך לעשות כחוק לעבדיו, ללחום מלחמותם".
יש לשאול: מדוע היה חשוב לפסוק ולמפרשים להדגיש שהברית הראשונה היתה בין המלך והעם לבין ד', ורק אחר כך היתה הברית בין המלך ובין העם?
התשובה פשוטה: הנאמנות הראשונה צריכה להיות כלפי ד', ורק אחר כך היא צריכה להיות בין המלך לבין העם.
ד. הסברו המיוחד של המלבי"ם
המלבי"ם (שם) כתב כיצד בפסוק זה רמוז מה שעשה העם מיד אחר כריתת הברית.
מיד אחרי כריתת הברית כתוב בפרקנו:
יח. "ויבֹאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצֻהו, את מזבחֹתיו ואת צלמיו שִׁבְּרוּ היטב, ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות, וישם הכהן פקדות על בית ד'.
יט. ויקח את שרי המאות, ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ, ויֹרידו את המלך מבית ד' ויבואו דרך שער הרצים בית המלך, וישב על כסא המלכים".
כתב המלבי"ם שם (יח-יט): "וכן עשו בפועל, שהקדימו תחילה לקיים דברי הברית הראשונה, במה שבטלו בית הבעל והרגו את כהן הבעל, והכהן שם פקודות על בית ד', ומפרש בדברי הימים (שם, יח-יט) שהיו הפקודות שיקרבו התמידים כהלכתם, ולשמור את הבית כמצות הכתוב, כמו שאמרו בריש מסכת תמיד.
אחר כך קיימו הברית השניה, בין המלך ובין העם, כלומר: שהושיבו את יואש על כסא המלכות".
עוד כתב המלבי"ם שם בספר מלכים (יז) שבפסוק ההוא רמוז גם מה שעשה העם ליואש בסוף ימיו:
"כרת ברית שהמלך והעם יעבדו את ד', וזה הברית בין ד' ובין המלך והעם, ואחר כך כרת ברית בין המלך ובין העם, שיהיו נאמנים למלכם, בענין שהברית השני תלוי בראשון. וכן היה אחר כך, שכאשר עזב את ד' - קשרו עליו קשר והרגוהו".
כלומר: כאשר יואש הפר את חלקו בברית עם ד' - העם הפר את חלקו בברית עם המלך, והרגוהו.
יהי רצון שנזכה במהרה לביאת המלך המשיח, ולכריתת ברית חדשה עם ד', שלא תופר לעולם (ירמיהו לא, ל-לג).
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
