עריצות ורשעות ממלכת אשור עוברת כל גבול, ולכן ברור ש"חריגה" היסטורית זאת היוצאת מכל פרופורציה, אינה אלא עראית והיא משוללת כל זכות קיום. מעצמה זו מיועדת למפלה טוטאלית.
חיילי ורוכלי אשור הנפוצים בכל המדינות הכבושות, משולים בלשון הנבואה לארבה המתפשט בהמונו. כמו כן, משולים חיילי האויב הכובש את נינוה לארבה. אולם משמעות המשל בשתי הדוגמאות שונה בתכלית. הכוח האשורי משול לארבה כי בבוא הזמן הוא פשוט "יעוף" ויסתלק מעצמו, והמדינות הכבושות ישתחררו מהעול האשורי וישובו לטבעם הנורמלי. לעומת זאת, משל הארבה בחורבן נינוה מבטא שלא יישאר דבר מכל העושר והגדולה של נינוה והכול "ייאכל" בשיני האויב החרוץ כארבה. כי התנשאות נינוה אינה אלא תופעה חד פעמית נעדרת כל שורש טבעי, וממילא חסרת סיכויים הינה לשוב ולקום ממפלתה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.