הקדמה
נאמר בפרקנו:
י. "וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון, ושם חברון לפנים קרית ארבע, ויכו את שֵׁשַׁי ואת אחימן ואת תלמי".
כ. "ויתנו לכלב את חברון, כאשר דִבֶּר משה, ויורש משם את שלֹשה בני הענק".
יש לשאול על היחס בין שני פסוקים אלו שתי שאלות:
- האם מתוארות כאן שתי מלחמות עם הענקים שבחברון?
- מי הכה את הענקים - כלב או שבט יהודה?
עוד יש לשאול מספר שאלות על המסופר בפרקנו לעומת המסופר בספר יהושע:
- בספר יהושע (יא, כא) נאמר: "ויבֹא יהושע בעת ההיא, וַיַכְרֵת את הענקים מן ההר, מן חברון, מן דְבִר, מן עֲנָב, ומכל הר יהודה, ומכל הר ישראל, עם עריהם החרימם יהושע". כתוב שם שיהושע הכרית את הענקים מחברון, אם כן מי הכרית את הענקים מחברון: בני יהודה, כלב או יהושע?
כמו כן יש לשאול כעת כעדכון לשאלה 1: האם היו שלש מלחמות עם הענקים שבחברון?
- בספר יהושע (טו, יג-יד) נאמר: "ולכלב בן יְפֻנֶה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי ד' ליהושע, את קרית ארבע אבי הענק היא חברון. ויֹרש משם כלב את שלושה בני הענק, את שֵׁשַׁי ואת אחימן ואת תלמי, ילידי הענק", בדומה למה שכתוב בפרקנו בפסוק כ'. אם כן מתי אירע המעשה: בימי יהושע, כמו שעולה מהאמור בספר יהושע, או רק אחרי מותו, כמו שעולה מהאמור בספרנו, שפותח במלים "ויהי אחרי מות יהושע"?
- מדוע נכתבה הורשת כלב את הענקים גם בספר יהושע וגם בספר שופטים?
א. תשובות הרד"ק על כל השאלות
הרד"ק התייחס לכל השאלות וענה עליהן!
על הפסוק בספר יהושע: "ויבא יהושע בעת ההיא, ויכרת את הענקים מן ההר, מן חברון, מן דבר, מן ענב, ומכל הר יהודה, ומכל הר ישראל, עם עריהם החרימם יהושע" (יא, כא), כתב הרד"ק:
"ויכרת את הענקים - ולמעלה (טו, יד) הוא אומר כי כלב הורישם!
כלב עשה במצות יהושע שנתן לו את ההר.
ועוד יראה בספר שופטים (א, א-י) כי אחרי מות יהושע הורישום בני יהודה!
והאמת כי בחיי יהושע הורישו ישראל חברון, והענקים אשר בהר חברון, הכל הכריתו.
ומה שאמר כי כלב הורישם, לפי שנתן לו יהושע חברון על פי ד', נקראת המלחמה על שמו, ועל שם שבטו, שהוא שבט יהודה, והם השתדלו יותר במלחמה ההיא.
ופירוש: 'וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון', שנאמר בספר שפטים (א, י) - וכבר הלך.
אבל סיפר אותו שם עם מה שכבשו אחרי מות יהושע".
בדברי הרד"ק יש התייחסות לכל השאלות, כמו שנפרט:
1. תשובות הרד"ק לשלש השאלות הראשונות
על שלש השאלות הראשונות, האם היו שלש מלחמות על חברון, ומי הכה את הענקים, כלב או שבט יהודה, או יהושע, ענה הרד"ק שמדובר באותה מלחמה, שהמפקד בה היה כלב, והחיילים בה היו שבט יהודה, והיא מתייחסת גם ליהושע כיון שהוא היה המנהיג של עם ישראל כולו, והוא ציוה אותם.
בדומה לדברי הרד"ק כתב גם ה"מצודת דוד" שם: "אף כי כלב הוריש הענקים מחברון, ייחס הדבר אל יהושע, לפי שבימיו הוריש, וכל נצחון המלחמה יחשב אל המושל על הצבא".
יש להביא ראיה לדברי ה"מצודת דוד" ממה שכתב רש"י במסכת סנהדרין (קו ע"ב). נאמר שם בגמרא: "לדידי חזי לי פנקסיה דבלעם, והוה כתיב ביה: בר תלתין ותלת שנין בלעם חגירא כד קטיל יתיה פנחס ליסטאה". [תרגום: ראיתי את פנקסו של בלעם, והיה כתוב בו: בן שלשים ושלש שנים היה בלעם הפיסח, כאשר הרג אותו פינחס הליסטים"]. ופירש רש"י: "כד קטל יתיה פנחס ליסטאה - שר צבא, ואפילו קטליה אַחֵר - כל המלחמה נקראת על שמו".
מפורש כאן ברש"י שכל המלחמה נקראת על שמו של שר הצבא.
2. תשובת הרד"ק לשאלה הרביעית
הרד"ק גם ענה על השאלה הרביעית מתי אירע המעשה, וכתב שהוא היה בימי יהושע.
הרד"ק חזר על דבריו אלה גם בפירושו לספר שופטים (א, ח): "וכן וילך יהודה אל הכנעני - פירוש: וכבר הלך, כי בימי יהושע לכדו חברון ודביר".
3. תשובת הרד"ק לשאלה החמישית
הרד"ק גם ענה על השאלה החמישית מדוע נכתבה הורשת כלב את הענקים גם בספר יהושע וגם בספר שופטים: "אבל סיפר אותו שם עם מה שכבשו אחרי מות יהושע".
כלומר: בספר יהושע היא נכתבה כיון שהיא קרתה בזמן יהושע, ובספר שופטים היא נכתבה כדי להצמיד אותה למקומות שכבשו בני שבט יהודה אחרי מות יהושע.
4. דיון בדברי הרד"ק
יש לשאול על דברי הרד"ק: הרי בפסוק י' כתוב: "וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון, ושם חברון לפנים קרית ארבע, ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי". כלומר: בני יהודה הרגו את הענקים.
לעומת זאת בפסוק כ' כתוב: "ויתנו לכלב את חברון, כאשר דִבֶּר משה, ויורש משם את שלֹשה בני הענק". כלומר: כלב גירש אותם, כמו שתרגם יונתן: "ותריך", שפירושו "ויגרש"! ואם כן אין זה אותו הדבר!
אולי יש ליישב שהרד"ק פירש את המלה "ויורש" לא כמו שתרגם יונתן כאן, אלא כמו שתרגם הירושלמי בפרשת מסעי (לג, נב) את המלה "והורשתם": "ותשיצינון", שפירושו: "תשמידו", כמו שתרגם אונקלוס שם בסוף אותו הפסוק (וגם הירושלמי) את המלה "תשמידו": "תשיצון".
ב. תשובות הרלב"ג על כל השאלות
1. תשובות הרלב"ג לשלש השאלות הראשונות
על שלש השאלות הראשונות, האם היו שלש מלחמות על חברון או אחת, ומי הכה את הענקים, כלב או שבט יהודה, או יהושע, ענה הרלב"ג בדומה לדברי הרד"ק.
בפירושו לספר יהושע (יא, כא) כתב הרלב"ג: "עוד זכר שכבר הכרית יהושע הענקים וכו'. והנה נזכר במה שיבא כי כלב בן יפונה הכרית הענקים מחברון, ועתניאל בן קנז לכד דביר!
וזה בלתי סותר למה שבכאן, כי הכל היה מיוחס ליהושע, כי הוא היה הראש המנהיג אותם בזה".
עוד כתב הרלב"ג בפירושו לספר שופטים (א, י): "וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון וגו' - כבר התבאר בספר יהושע כי כלב הוא שנלחם בהם, ואמנם הביא עמו שם שבט יהודה, כי הוא היה נשיא השבט, ולזה יחס זאת המלחמה לשבט יהודה".
הרלב"ג כתב שמדובר באותה מלחמה, שהמפקד בה היה כלב, והחיילים בה היו שבט יהודה, והיא מתייחסת גם ליהושע כיון שהוא היה המנהיג של עם ישראל כולו, כמו שכתב הרד"ק.
2. תשובת הרלב"ג לשאלה הרביעית והחמישית
הסבר אחר מהרד"ק לשאלות הרביעית והחמישית, מתי היתה הורשת כלב את הענקים ומדוע היא נכתבה גם בספר יהושע וגם בספר שופטים, כתב הרלב"ג בפירושו לספר שופטים (א, י):
"וידמה שכבר היתה זאת המלחמה אחרי מות יהושע, ואף על פי שנזכרה בספר יהושע.
ואולם נזכרה שם, לבאר שכבר נתקיים יעוד ד' יתברך לכלב, כי חברון נתנה לו לנחלה, על פי ד' יתברך, והוא נלחם בה וכבשה בסוף הענין, אף על פי שלא כבשה בימי יהושע".
לפי הרלב"ג הורשת כלב את הענקים היתה אחרי מות יהושע, ולכן היא נכתבה בספר שופטים. אבל היא נכתבה גם בספר יהושע כדי להצמיד אותה לבקשת כלב מיהושע את חברון ולקבלתו אותה.
3. דיון בדברי הרלב"ג
יש לשאול על דברי הרלב"ג בדומה לשאלה שנשאלה על דברי הרד"ק:
הרי בפסוק י' כתוב: "וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון, ושם חברון לפנים קרית ארבע, ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי". כלומר: בני יהודה הרגו את הענקים. לעומת זאת בפסוק כ' כתוב: "ויתנו לכלב את חברון, כאשר דִבֶּר משה, ויורש משם את שלֹשה בני הענק". כלומר: כלב גירש אותם, כמו שתרגם יונתן: "ותריך", שפירושו "ויגרש"! ואם כן אין זה אותו הדבר!
יש ליישב שגם הרלב"ג פירש את המלה "ויורש" לא כמו שתרגם יונתן כאן, אלא כמו שתרגם הירושלמי בפרשת מסעי (לג, נב) את המלה "והורשתם": "ותשיצינון", שפירושו: "תשמידו", כמו שתרגם אונקלוס שם בסוף אותו הפסוק (וגם הירושלמי) את המלה "תשמידו": "תשיצון".
יש להביא ראיה לפירוש זה בדעת הרלב"ג, כיון שהרלב"ג בפרשת מסעי (לג, נב) הסביר את המלים "והורשתם את כל יֹשׁבי הארץ": "ציוה לכלותם"! מפורש אם כן בדברי הרלב"ג שהוא פירש את המלה "ויורש" לא כמו שתרגם יונתן כאן, אלא כמו שתרגם הירושלמי בפרשת מסעי!
עוד יש להעיר על דברי הרלב"ג הערה נוספת שאינה קשה על הרד"ק: קשה לומר שהנביא מייחס ליהושע כיבושים שקרו אחרי מותו!
ג. תשובת רש"י לשאלה הרביעית והחמישית
הסבר דומה להסבר הרלב"ג לשאלות הרביעית והחמישית, מתי היתה הורשת כלב את הענקים ומדוע היא נכתבה גם בספר יהושע וגם בספר שופטים, כתב רש"י בפירושו לספר יהושע (טו, יד):
"וירש משם כלב - לאחר מיתת יהושע, כי עדיין בימי יהושע לא נלכדה חברון, כמה שנאמר בספר שופטים (א,י-כ). ולא נכתבה כאן אלא מפני החלוקה".
לפי רש"י הורשת כלב את הענקים היתה אחרי מות יהושע, ולכן היא נכתבה בספר שופטים. אבל היא נכתבה גם בספר יהושע כדי להצמיד אותה לשאר הערים שקיבל שבט יהודה.
רש"י לא התייחס לשלש השאלות הראשונות, אבל אי אפשר לומר שהוא סבר כרלב"ג, כיון שרש"י כתב במקומות רבים ש"הורשה" פירושה גירוש (במדבר יד, יב; יד, כד; לב, לט; לג, נב-נג; דברים כח, מב) וממילא הוא לא יכול לומר שהמלחמה שנלחמו בני יהודה היא המלחמה שנלחם כלב!
נראה שרש"י יסביר כהסבר הבא.
ד. תשובות האלשיך הקדוש לארבע השאלות הראשונות
על שלש השאלות הראשונות, האם היו שלש מלחמות עם הענקים שבחברון או אחת, ומי הכה את הענקים, כלב או שבט יהודה, או יהושע, ענה האלשיך הקדוש בצורה אחרת מהרד"ק ומהרלב"ג.
כך כתב האלשיך הקדוש בפירושו לספר שופטים (א, כ): "וראוי לשים לב כי בספר יהושע (יא, כא) נאמר: 'ויבֹא יהושע בעת ההיא, וַיַכְרֵת את הענקים מן ההר, מן חברון',
ולמעלה (פס' י) נאמר: 'וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון... ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי',
ופה נאמר: 'ויתנו לכלב את חברון... ויורש משם את שלשה בני הענק'!
ואפשר כי יהושע הכרית מציאותם מן ההר, כי ברחו מכל תחום ההר,
ואחרי מות יהושע חזרו לחברון, ואז כלב גרשם משם, וזהו: 'ויורש משם את שלשה בני הענק',
ואחר היותם חוץ לחברון - הדביקום כללות שבט יהודה, ויכום וימיתום".
לפי האלשיך הקדוש מדובר בשלש מלחמות שונות: הראשונה שערך יהושע, ובה הוא רק גירש את הענקים מההר, אבל אחר כך הם חזרו להתישב בחברון, ואז נלחם בהם כלב, אבל גם הוא רק גירש את הענקים, והשלישית שערכו שבט יהודה, והם הרגו אותם!
על השאלה הרביעית מתי היתה הורשת כלב את הענקים ענה האלשיך הקדוש שהיא היתה אחרי מות יהושע, כמו שפירשו רש"י והרלב"ג.
סיכום
א. על השאלה האם היתה מלחמה אחת על חברון או שתים, או שלש, נאמרו שתי שיטות:
- לפי הרד"ק והרלב"ג היתה רק מלחמה אחת, שמתייחסת גם ליהושע, גם לכלב, וגם לשבט יהודה.
- לפי האלשיך הקדוש היו שלש מלחמות: האחת של יהושע, השניה של כלב, והשלישית של שבט יהודה!
ב. על השאלה האם הורשת כלב את הענקים היתה בימי יהושע או רק אחרי מותו, נאמרו שתי שיטות:
- לפי הרד"ק היא היתה בימי יהושע.
- לפי רש"י, הרלב"ג והאלשיך הקדוש היא היתה אחרי מותו של יהושע.
ג. על השאלה האם הרגו את הענקים, או שגירשו אותם, נאמרו שתי שיטות:
- הרד"ק והרלב"ג כתבו שהרגו את הענקים.
- האלשיך הקדוש כתב שיהושע רק גירש אותם מההר, אחר כך הם חזרו לחברון וכלב חזר וגירש אותם, ואילו שבט יהודה הרגום!
יהי רצון שנשלוט שליטה מלאה בכל חברון ובכל ארץ ישראל, ונזכה לגאולה השלימה בקרוב.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
