הארכנו להציג את שברה של מלכות השעה, מלכות שאול אשר שאלו ישראל בחופזם.[1] וכאן הבן שואל:
האם בא הקב"ה בטרוניה עם בריותיו? האם לא נדונה מלכות שאול מראש לכשלון ולמפח נפש?
בשורות הבאות ננסה להציג את מהלך התיקון אשר הובילה ההשגחה האלוקית לשאול וביתו, מהלך אשר אם היה שאול משכיל לדבוק בו - היו הוא וביתו לשותפים במלכות הנצח של האומה הישראלית.
שאול וביתו חפצים בדוד
בתחילת הופעתו של דוד בבית שאול - הוא מופיע כמענה לביקוש פנימי עמוק מאד של שאול עצמו:
וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני והיה בהיות רוח אלוקים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורווח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה.
שאול, המלך אשר מלך ברוח ה' אשר נפחה בו, מבועת כעת ברוח רעה מאת ד'. קווי התרופה העדינים לרוח רעה זו - מצויים במיתרי כינורו של דוד.
דבוק בו, שאול, דבוק בדוד - וייטב לך, ותשוב רוחך אליך.
גם בני ביתו של שאול, אוהבים את דוד עד מאד:
ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד
ומיכל בת שאול אהבתו.
החיבור בין בית שאול למלכות דוד אינו מחויב להיות בדרך של שבירה וסתירה. גם לאחר שנכשל שאול במשימת מלכותו - פתוחה לפניו דרך תיקון והשלמה, עם מלכות בית דוד.
בשתיים תתחתן בי היום
ויאמר שאול אל דוד הנה ביתי הגדולה מרב אותה אתן לך
... ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחולתי לאשה
ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום
...ויתן לו שאול את מיכל ביתו לאישה
וירא שאול וידע כי ד' עם דוד ומיכל בת שאול אהבתו
(ש"ב פרק יח)
נקל לראות את מהלך התיקון המתבקש בחתונת דוד ומיכל:
הלא מי היא שתהיה הגבירה בבית דוד, אמו של יורש העצר, אם לא ביתו של שאול המלך. האישה אשר אהב דוד.
המלך הבא שיהיה לנגיד על ישראל [ומסתבר שיהיה זה המלך בונה המקדש] - יהיה צאצא משותף של בית דוד ובית שאול.
בו תתקיים הנבואה שעתיד להתנבא יחזקאל:
קח לך עץ אחד וכתוב עליו ליהודה ולבני ישראל חבריו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפשרים וכל בית ישראל חברו וקרב אותם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך
(יחזקאל לז, טז - יז)
ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד
יהונתן, אשר "בוחר בבן ישי".[2] יודע גם יודע את מהלך התיקון אשר נגלה לעיניו. בכל ליבו חפץ הוא בדבר. וכך הוא אומר לדוד, באהבתו אותו:
אתה תהיה למלך על ישראל ואנוכי אהיה לך למשנה
מה נשגב החזיון אשר מציב יהונתן בפני דוד. חילותיו של דוד יחד עם גדודיו של יהונתן. חיילי דוד אשר כותבים גט כריתות לנשותיהם עם צבאות יהונתן אשר מלבישים נשותיהם שני ועדנים משלל המלחמה. אהבת האומה הטבעית, עם אהבת קודש של אלוקי מערכות ישראל. 'מלחמות ד'' עם מלחמות ישראל.
כל אלו אולי יתאגדו יחדיו בדמותו של יורש העצר, בנם של דוד ומיכל [רב בנים דומים לאחי האם...]
יהונתן גם מגלה לדוד שגם שאול עצמו, בתוך לבבו, מודע למהלך התיקון המתבקש:
וגם שאול אבי יודע כן
אמור מעתה, אין התביעה על שאול רק על אשר לא הצליח לעשות את אשר היה כמעט בלתי אפשרי. וודאי שלא על הרוח הרעה אשר מבעתת אותו, רוח אשר מאת ד' היא. התביעה העיקרית היא על אשר לא שעה לדבר ד' אשר דבר אליו מפי נביאו ומכותלי ביתו. דבר ד' אשר גם הוא בעומק לבבו היה מודע אליו.
בפרק הבא נראה, כיצד ככל שעמל שאול לברוח מן התיקון המזומן לו, כך העמיק שיברו עוד ועוד.[3]
[1] ולכך, על פי באור התפארת ישראל (שקלים ו,א) נקרא שמו שאול.
[2] לשון שאול אביו: "הלא ידעתי כי בוחר אתה בבן ישי, לבושתך ולבושת ערוות אמך" (פרק יט)
[3] בדרך שאלה נוסיף כאן: האם יתכן שאם לא היו ישראל נחפזים בשאלת המלכות, הייתה המלכות מתחדשת בדורם של דוד, יהונתן ומיכל. ההרמוניה הייתה טבעית יותר ושברה של מלכות שאול היה נחסך?
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
