הקדמה
בפרקנו מופיעה שירת דוד. בדברי השירה נאמרו גם הפסוקים הבאים:
כא. "יגמלני ד' כצדקתי, כבֹר ידי ישיב לי.
כב. כי שמרתי דרכי ד', ולא רשעתי מאלקי.
כג. כי כל משפטו משפטיו לנגדי, וחקתיו לא אסור ממנה.
כד. ואהיה תמים לו, ואשתמרה מעוני.
כה. וישב ד' לי כצדקתי, כבֹרי לנגד עיניו.
כט. כי אתה נירי ד', וד' יגיה חשכי.
ל. כי בכה ארוץ גדוד, באלקי אדלג שור.
לא. הא-ל תמים דרכו, אמרת ד' צרופה, מגן הוא לכל החסים בו.
לב. כי מי א-ל מבלעדי ד', ומי צור מבלעדי אלקינו.
לג. הא-ל מעוזי חיל, ויתר תמים דרכו דרכי.
לד. משוה רגליו רגלי כאילות, ועל במותי יעמדני.
לה. מלמד ידי למלחמה, ונחת קשת נחושה זרעתי.
לו. ותתן לי מגן ישעך, וענתך תרבני.
לז. תרחיב צעדי תחתני, ולא מעדו קרסלי.
לח. ארדפה איבי ואשמידם, ולא אשוב עד כלותם".
בדברי המדרש נאמר הסבר לחלק מהפסוקים הללו, והמפרשים הסבירו פסוקים נוספים על פי המדרש.
א. דברי המדרש באיכה רבה
במדרש איכה רבה בפתיחתא ל' נאמר: "ארבעה מלכים היו, מה שתבע זה לא תבע זה, ואלו הן: דוד ואסא ויהושפט וחזקיהו.
דוד אמר: 'ארדוף אויבי ואשיגם, ולא אשוב עד כלותם' (תהלים יח, לח). אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה כן, הדא הוא דכתיב: 'ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם' (שמ"א ל, יז).
מהו 'למחרתם'? ר"י בן לוי אמר: לשני לילות ויום אחד.
היה הקדוש ברוך הוא מאיר לו בלילות בזיקין וברקים, כמה דתנינן תמן: 'על הזיקין ועל הזועות ועל הברקים' (ברכות פ"ט מ"ב). הדא הוא דכתיב: 'כי אתה תאיר נרי, ד' אלקי יגיה חשכי' (תהלים יח, כט).
עמד אסא ואמר: אני אין בי כח להרוג להם, אלא אני רודף אותם, ואתה עושה.
אמר לו: אני עושה, שנאמר: 'וירדפם אסא' וגו' (דהי"ב יד, יב). 'לפני אסא' אין כתיב כאן, אלא 'לפני ד' ולפני מחנהו'.
עמד יהושפט ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף, אלא אני אומר שירה ואתה עושה.
אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה, שנאמר: 'ובעת החלו ברנה ותהלה' וגו' (שם כ, כב).
עמד חזקיהו ואמר: אני אין בי כח לא להרוג ולא לרדוף ולא לומר שירה, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: אני עושה, שנאמר: 'ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד', ויך במחנה אשור' (מל"ב יט, לה)".
יש לציין שהמדרש הביא את הפסוקים משירת דוד כפי שהיא מופיעה בספר תהלים (פרק י"ח), ולא כפי שהיא מופיעה בפרקנו, אבל הכוונה היא לאותה שירה כמובן.
ב. מדוע דרשו את הפסוקים דווקא על מלחמת דוד בעמלק?
יש לשאול על המדרש שאלות רבות, ועל המובא מפרקנו יש לשאול: מדוע דרשו את הפסוקים שאמר דוד דווקא על מלחמתו בעמלק (שמואל א פרק ל')?
ראשית יש להסביר שהמדרש עצמו הסביר שבשירה נאמר: "כי אתה תאיר נרי, ד' אלקי יגיה חשכי", ובמלחמת דוד בעמלק נאמר: "ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם" (שמ"א ל, יז).
עוד פירש המהרז"ו שם: "'כי אתה תאיר נרי, ד' אלקי יגיה חשכי, כי בך ארוץ גדוד' - היינו מלחמת עמלק, שנקרא 'גדוד', כמו שאמר: 'ארדוף אחרי הגדוד הזה?' (שמ"א ל, ח), 'התורדני אל הגדוד?' (שם, טו)".
עוד נראה להוסיף שבשירה נאמר: "ארדוף אויבי ואשיגם", ובמלחמת דוד בעמלק נאמר: "ארדף אחרי הגדוד הזה, האשיגנו?" (שמואל א ל, ח), וכן: "רדף, כי השג תשיג" (שם).
ג. מי יותר משובח?
יש לשאול: מי יותר משובח מבין ארבעת המלכים - דוד שרדף אחרי אויביו, או חזקיהו שישן על מיטתו, וד' הכה את כל אויביו?
בדבר זה נחלקו המפרשים:
1. הסבר "אור החיים" הקדוש
על הפסוק "ד' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות יד, יד) כתב "אור החיים" הקדוש: "...עוד ירצה 'ילחם לכם', כי לא לעזרה לבד יהיה להם במלחמה, אלא הוא יערוך כל המלחמה.
ואומרו: 'ואתם תחרישון' יתבאר על דרך אומרם ז"ל (פתיחתא דאיכה רבתי ל): 'ארבעה צדיקים, מה ששאל זה לא שאל זה', וחלוקה המעולה שבכולן הוא מה ששאל חזקיה, שאמר: 'אני אין בי כח, לא להרוג ולא לרדוף ולא להתפלל, אלא אני ישן על מטתי ואתה עושה', וכן עשה ד', דכתיב: 'ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ד', ויך במחנה אשור' (מל"ב יט, לה), והיא המדריגה שאמר משה: 'ואתם תחרישון', פירוש: אפילו בתפילה, אם אין בכם כח, כמאמר חזקיה, תחרישון, והוא ילחם לכם". כעין זה כתב גם ה"צפנת פענח" (לרבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, תלמיד הבעש"ט, בעל ה"תולדות יעקב יוסף") על אותו פסוק.
2. הסבר ה"ענף יוסף" על המדרש רבה וה"מסילת ישרים"
לעומתם כתב ה"ענף יוסף" על המדרש רבה שם: "מה שתבע זה לא תבע זה - הכוונה דבנצחון ישראל לאויביהם היו ארבע מעלות זו על זו:
דמי שכוחו גדול ושלם ביותר, זכה לנקום מאויביו בידיו, ורדף אותם והכה בהם הוא בעצמו.
ומי שלא היה בו כח וזכות גדול, זכה על כל פנים לרדיפה אחריהם, אף על פי שבאמת הם נופלים לפני הקב"ה, מכל מקום, מפני שיצא ורדף אחריהם נראה כאילו כוחו ועוצם ידו עשה בהם.
ועוד יש שלא היה זכותם גדול כמו אלו, ולא נצחו אפילו ברדיפה, רק על ידי רנה ותפילה, ומכל מקום מעלה יש לו מה שנענה בתפילתו.
אבל מדרגה התחתונה שבהם הוא שיש שנעשה להם נס בעודם ישנים על מיטתם, ולא עשו שום פעולה, דזה מורה שלא עשה הקב"ה כי אם למענו ולמען שמו הגדול".
כעין זה כתב גם ה"מסילת ישרים" (פרק י): "ואמרו זכרונם לברכה שדוד היה נזהר ומנקה עצמו נקיון גמור מכל אלה, ועל כן היה הולך למלחמה בבטחון חזק, והיה שואל: 'ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם' (תהלים יח, לח), מה שלא שאלו יהושפט אסא וחזקיה, לפי שלא היו מנוקים כל כך. והוא מה שאמר הוא עצמו בתוך דבריו: 'יגמלני ד' כצדקי, כבור ידי ישיב לי' (שם, כא). ואמר עוד: 'וישב ד' לי כצדקי, כבור ידי לנגד עיניו' (שם, כה), והוא הבור והנקיון הזה שזכרנו. ואז חזר ואמר: 'כי בך ארוץ גדוד וגו' (שם, ל), ארדוף אויבי ואשיגם' (שם, לח). והוא עצמו אמר עוד: 'מי יעלה בהר ד' ומי יקום במקום קדשו? נקי כפים ובר לבב' (שם כד)".
יש לציין שה"מסילת ישרים" התיחס לפסוקים נוספים בפרקנו, הפסוקים הראשונים המצוטטים בראש המאמר, והסביר שכולם קשורים לדברי דוד "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם"!
יהי רצון שנשמור תמיד דרכי ד' ולא נסור מחוקיו, ונזכה לראות בביאת המלך המשיח, מזרעם של דוד, אסא, יהושפט, וחזקיהו, ובקיום בקשת דוד: "ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
