|
|
דוד המלך (2854-2924)
|
בניהו בן יהוידע (2892)
|
|
א
|
גיבור - הרג את הארי ואת הדב ואת גלית
(שמואל א יז, לו, וכן בפסוק מט)
|
גיבור - היכה את הארי ביום שלג[1] (שמואל ב כג, כ-כב)
|
|
ב
|
חכם (ברכות ד)[2]
|
חכם - מאנשי הסנהדרין[3]
|
|
ג
|
דוד ושלמה השתתפו בבנין בית המקדש[4]
|
בניהו שהתחזק עם שלמה בבנין בית המקדש (שם, שם)
|
|
ד
|
צדיק - שום חטא חוץ מאוריה (בבלי שבת נו ע"א)
|
צדיק - 'רב פעלים מקבצאל' שריבה וקבץ פועלים לתורה (ברכות יח ע"ב)
|
|
ה
|
נקרא חי - דוד מלך ישראל חי וקיים[5]
|
נקרא חי - בן איש חי[6]
|
|
ו
|
"וישימהו דוד אל משמעתו, דלא אתפרש מלוחא דלביה"[7]. היו קשורים זה לזה
|
"לעלמין, לית פרודא להון לעלמין, דוד שם ליה לביה ואיהו לאו לדוד בגין דתושבחן ושירין" (שם, שם)
|
|
ז
|
איש חסד (שמואל ב י, ב. )[8]
|
איש חסד[9]
|
[1] הארי מסוכן מאד ביום שלג כי זורק על עיני האדם שלג ולא יכול לראות ואז הורגו, רש"י דברי הימים א יא, כב.
[2] "ועליו אמר שלמה בחכמתו: בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני, ואומר: חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר". בבלי ברכות ד ע"א.
[3] ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קמז. וברכות ד ע"א.
[4] "רבי איבו אמר: זה דוד ושלמה שנשתתפו לפני הקדוש ברוך הוא בבנין בית המקדש, ר' יהודה בר' סימון אמר זה בניהו בן יהוידע שנתחזק עם המלך שלמה בבנין בית המקדש". מדרש רות רבה (וילנא) פרשה ב, סימן ב.
[5] "אמר ליה רבי לרבי חייא: זיל לעין טב וקדשיה לירחא, ושלח לי סימנא: דוד מלך ישראל חי וקיים." בבלי ראש השנה כה ע"א. וכן, "דהא דוד מלכא חי וקיים לעלם ולעלמי עלמין ודוד מלכא הוה נטיר כל יומוי דלא יטעם טעם מיתה בגין דשינתא חד משתין במיתה איהו ודוד בגין דוכתיה דאיהו חי לא הוה נאים אלא שיתין נשמי דעד שתין נשמי חסר חד איהו חי מתמן ולהלאה טעים ב"נ טעמא דמותא". זוהר כרך א ויגש דף רז ע"א. וכן נאמר:
"דאף דוד ביקש עליה רחמים שנאמר: אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה, וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקיים לעולמים, אלא כך אמ' דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם אזכה שיהו דברי נאמרין בבתי כניסיות ובבתי מדרשות." תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שקלים פרק ב הלכה ה.
[6] "אלו צדיקים שבמיתתן נקראו חיים, שנאמר: ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג. בן איש חי, אטו כולי עלמא בני מתי נינהו? אלא, בן איש חי - שאפילו במיתתו קרוי חי". בבלי ברכות יח ע"א. ותחילת ע"ב.
[7] זוהר, הקדמה דף ו ע"ב.
[8] וכן בקהלת רבה ז, ד.
[9] "הלא בניהו בן יהוידע הי' על הכרתי ועל הפלתי שאמרו ז"ל (ברכות ד) שהם האורים והתומים, א"כ למה בחר להרוג את האנשים האלה ע"י איש החסד". ספר שם משמואל, פרשת צו וזכור שנת תרע"ג.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
