|
יהודה (2195-2314)
|
דוד המלך (2854-2924)
|
א
|
גיבור - "ידך בעורף אויבך" (בראשית מט, ח)[1]
|
גיבור - הרג את הארי, הדוב וגלית ( שמו"א יז, לו)
|
ב
|
ערב לנער - לבנימין (בראשית מד, לג)
|
"ואת ערובתם תיקח" (שמו"א יז, יח)[2]
|
ג
|
יהודה - נקרא ע"ש הודאת לאה[3]. מודה: "ויאמר צדקה ממני..." (בראשית לח, כו)
|
דוד - מודה: "הודו לה' כי טוב..." (תהילים קו, א) 5 פעמים מופיע הפס' בתנ"ך ורק דוד אמרו
|
ד
|
נקרא בחור - "כי ביהודה בחר לנגיד..." (דבי"א כח, ד)
|
נקרא בחור: "ויבחר בדוד עבדו" (תהילים עח, ע)
|
ה
|
מידתו של יהודה מידת מלכות[4]
|
ולכן התגבר דוד בכל המלחמות (שם, שם)
|
ו
|
הורידוהו מגדולתו לאחר מכירת יוסף[5]
|
פרשו ממנו הסנהדרין לאחר שנצטרע[6]
|
ז
|
יהודה = כי =30 מעלות למלכות
|
"קום משחהו כי זה הוא" (שמו"א טז, יב)[7]
|
ח
|
"יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף איביך" (בראשית מט, ח)[8], ר"ת דוד
|
עורף זה יהודה ודוד[9]. "יהודה אתה יודוך אחיך ידך" (שם) ס"ת =70 שהם שנותיו של דוד
|
ט
|
יהודה שרף ע"ז ששלח פרעה[10]
|
דוד שורף ע"ז[11].
|
י
|
יהודה גרם שיוסף ימלוך בגיל 30[12]
|
לכן דוד מלך רק בגיל 30
|
יא
|
יהודה נשלח גשנה כדי להקים בית מדרש[13]
|
דוד למד תורה. גשנה = משיח, מדוד יצא מלך המשיח
|
יב
|
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע כִּי נַהֲרֹג אֶת אָחִינוּ ..." (בראשית לז, כו) פעמיים בתנ"ך: "מה בצע"
|
"מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר..." (תהילים ל, י)
|
[1] יהודה הרג את עשו (מדרש תנאים לדברים, פרק לג ) ידיו רב לו בהריגתו את עשו. "יהודה גבר באחיו" (דביה"א ה, ב)
"יש שהרבו גבורה לטובתן והרבו לרעתן, הרבו לטובתן יהודה ודוד, הרבו לרעתן גלית ושמשון", מדרש שמואל (בובר) פרשה ז.
[2] "אמר ישי לדוד בנו, הרי השעה לקיים אותו הערבות של זקינך שערב את בנימין מיד אביו, שנאמר אנכי אערבנו, אלא לך והוצא אותו מערבותו, שנאמר ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח (שמו"א יז, יח), ואין ערובתם אלא ערבות. מה עשה דוד, הלך וקיים את הערבות, והרג את גלית, א"ל הקדוש ברוך הוא חייך כשם שנתת את נפשך על שאול, שהוא משבטו של בנימן, כשם שעשה יהודה זקינך על בנימין, שנאמר ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני וגו' (בראשית מד, לג), כך אני נותן בית המקדש בגבולך, ובגבול בנימין", מדרש תנחומא (בובר) פרשת ויגש סימן ח. וכן ילקוט שמעוני שמואל א רמז קכו ד"ה: 'ואת עשרת חריצי'.
[3] "לאה תפשה בהודיה עמדה זרעה בהודיה אחריה, היא אמרה הפעם אודה את ה', יהודה בנה אחריה יהודה אתה יודוך אחיך (בראשית מט). דוד הודו לה' כי טוב (תהילים קיח) דניאל מצלי ומודה (דניאל ו, יא) מדרש תנחומא (ורשא) פרשת ויצא סימן ו. "ותהר שוב ותלד בן ותאמר בזאת הפעם אודה לפני ה' שמן בני זה עתיד לצאת מלכים ומִמנו יצא דוד המלך שעתיד להודות לפני ה' בעבור כן קראה שמו יהודה" (כתר יונתן בראשית פרשת ויצא פרק כט).
[4] רבינו בחיי דברים לג, ז.
[5] בבלי סוטה יג ע"ב: "א"ר חמא בר' חנינא: כל העושה דבר ולא גמרו ובא אחר וגמרו, מעלה עליו הכתוב על שגמרו כאילו עשאו. רבי אלעזר אומר: אף מורידין אותו מגדולתו, דכתיב: ויהי בעת ההיא וירד יהודה".
[6] ילקוט שמעוני דברי הימים א' רמז תתרפב.
[7] חומת אנך לחיד"א שמו"א טז, יב. וכן בן שלושים הי'ה דוד במולכו.
[8] בעל הטורים בראשית מט, ח: ר"ת אחיך ידך בעורף איביך = דוד. ראה דעת זקנים מבעלי התוספות בראשית פרק מט, ט: "ורמז רמז לו שעתיד לצאת ממנו דוד שכן ראשי תיבות של גור אריה יהודה עולין בגימטריא דוד".
[9] מדרש שוחר טוב (בובר) יז.
[10] בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויגש פרשה צד: "אותן עגלות אשר שלח פרעה לשאת אותו היתה עבודה זרה חקוקה עליהן, עמד יהודה ושרפן".
[11] תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת עבודה זרה פרק ג: "כתוב אחד אומר: (שמו"ב ה, כא) ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו וכתוב אחד אומר: (דברי הימים א יד, יב) ויאמר דוד וישרפו באש, רבי יוסי בר חלפותא ורבנן רבי יוסי בר חלפותה אומר: מה שהיה של מתכת וישאם דוד ואנשיו ומה שהיה של עץ ויאמר דוד וישרפו באש, ורבנן אמרי מה שהיה איתי הגיתי מבטל וישאם דוד ואנשיו ומה שלא היה מבטל ויאמר דוד וישרפו באש".
[12] ספר חסידים (מרגליות) סימן תקד: "אלא מפני שגרם למכור את יוסף והיה בן ל' שנה עד שלקח אשה בגלל אשר הושם בבית הסוהר. ולפי שיהודה גרם שלא נזדמנה לו אשה עד שהיה בן ל' לכך לא מלך דוד עד שהיה בן ל'" (ש"ב ה, ד).
[13] "ר' חנינא בריה דרבי אחא ורבי חנינא, חד אמר להתקין לו בית דירה, וחד אמר להתקין לו בית ועד שיהא מורה בו דברי תורה ושיהיו השבטים לומדים בו". בראשית רבה (וילנא) פרשת ויגש פרשה צה, ג
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.