[1] מדרש תנאים לדברים פרק א: "ולמה נקרא קטן? שהיה מאוס בעיני אביו מפני שכשהיה קטן היה מתנבא ואומר עתיד אני להחריב את מקומות פלשתים ולהרוג מהן אדם גדול ושמו גלית ועתיד אני לבנות בית המקדש. מה עשה בו אביו? הניחו לרעות את הצאן, אמר לו שמואל שלחה וקחנו." - מזכיר את חלומות יוסף (נלע"ד)

[2] יוסף אמר לשון הרע על אחיו ולכן נענש ונמכר, דוד קיבל לשון הרע ולכן מלכותו נחלקה בשכם (שבת נו ע"ב).

[3] ספר חסידים (מרגליות) סימן תקד : ד"א מטרף בני עלית (בראשית מט, ט) אתה לא הרגת את יוסף וגרמת לו שנתגדל כשהיה בן ל' לכך מלך דוד כשהיה בן ל'.

[4] מדרש משלי (בובר) פרשה טז, סימן לא: "והיכן מצינו שעשה צדקה, שנאמר: 'ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו' (בראשית מז, יב). וכן בדוד, 'ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו' (שמו"ב ח, טו). וכתיב: 'והמלך דוד זקן בא בימים' (מלכים א א, א), למדנו שאין הזקנה מצויה אלא בדרך צדקה שנאמר: 'בדרך צדקה תמצא'.

[5] "אמנם החילוק הוא שבחינת יוסף הוא המלחמת היצר קודם החטא שלא יהיה ניסת לעצתו. ובחינת דוד המלך ע"ה הוא המלחמה גם אחר הקלקול שאירע לו לבל יפול לבו מזה רק להתגבר עליו על כל פנים מכאן ולהבא"       פרי צדיק חג הסכות, אות כז.

[6]פרדס יוסף, על ספר בראשית לט, יא: "ובש"ך על התורה (וישב דף נד, טא. ד"ה: ויבא) כתב: הא דלעשות צרכיו נכנס, דוגמת מה שאמרו: ביקש דוד לעבוד עבודה זרה (סנהדרין קז), כן חשב יוסף, פן יחולל שם שמים ויאמרו למה ה' עושה ככה ליוסף שאחיו רצו להרגו, מוטב אעשה עבירה ולא יתחלל שם שמים".

[7] מדרש בראשית רבה עט, ז: מקום קבורת יוסף נקנה ע"י יעקב ומקום המקדש נקנה ע"י דוד המלך.

[8] ברכות ד ע"א: לפי דעה אחת שלא ישן כשאר המלכים אלא קם בחצות להודות לה', לפי דעה אחרת, מלכים יושבים בכבודם ודוד המלך מטהר אשה לבעלה. מתוך 9 פעמים שכתוב חסיד בתנ"ך 6 פעמים בתהילים.

[9] החיד"א, חומת אנך, בראשית פרשת מקץ אות ו: "אפשר שה' שם בפיו שם זה ונכתב בתורה דיש בו רמז כי יוסף הצדיק היה נפש אדה"ר."

[10] זוהר וישלח קסח, ע"ב, וכן בדברי קדושת לוי, ליקוטים: "וזהו הרמז בזוהר (ח"א עט, ב): דוד מלכא לא קיבל מלכותא עד דאתחבר באבהן, כי השנים שקיבל מאברהם ויעקב הם ל"ג שנים, וכנגד זה מלך על כל ישראל ל"ג שנים".

[11] 'צדקתך'- הראשון כנגד משה, השני כנגד יוסף והשלישי כנגד דוד. פרי מגדים, או"ח אשל אברהם סימן רצב.

[12] זוהר תרומה, קנו ברכי יוסף, אורח חיים סימן רצב: דמשום דוד תלמוד ערוך הוא בשבת (שבת ל, א). ע"ש באורך. ובתוס' חגיגה דף טו"ב, ע"א הוכיחו דהירושלמי (ביצה פ"ה, ה"ד. חגיגה פ"ב ה"ג) פליג וס"ל דלא מת דוד בשבת.

[13] פרעה אמר ליוסף. אצל דוד, אביו, ישי אמר לדוד.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.