כמו שנסביר בהמשך, יש צד הנהגתי של יהודה – בית דוד, ויש צד הנהגתי שונה של יוסף. אבל כשאנחנו מסתכלים על העם עצמו, קשה להבין מה גרם לעשרה שבטים מסויימים לבחור בדרך של הרצון האנושי, ומה גרם לשני השבטים האחרים לבחור בדרך של הרצון האלוקי? האם יש הבדל גנטי ביניהם? לא נראה. יהודה הוא מבני לאה, בנימין שנשאר איתו הוא מבני רחל. שאר השבטים גם הם משותפים לבני לאה, רחל, בלהה וזלפה.
המשותף ליהודה ובנימין הוא שבית המקדש בנוי בגבול שביניהם. כלומר שהם היו מחוברים לבית המקדש יותר משאר השבטים.
ולכן נראה שאין אנשים מסוימים שבנויים לעשות את רצון ה', ואנשים אחרים שבנויים לעשות את הרצון האנושי. בכל אדם יש צד כזה וצד כזה. ויש לו יכולת לבחור את הצד הזה או את הצד הזה.
וכך אומר ר' צדוק הכהן מלובלין: "ובכל דור יש שני מנהיגים דוגמת משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, ובפרט בעקבתא דמשיחא והם נגד שתי המדריגות דבעלי תשובה וצדיקים גמורים והם פותחים מחדש שני שערים אלו בכל דור, וכל נפש מישראל כלולה משניהם כי שניהם כוללים כל האומה שהרי כל ישראל נקראים על שם יוסף שארית יוסף ועל שם יהודה יהודים, והוא עיקר שמם משום דאין אדם צדיק בארץ ומיוסף הם רק שארית דעיקרו נטמע ונאבד בגלות עשרת שבטים, והיינו דיש בכל אחד ענינים שהוא צדיק בהם וכדרך שכתבו הראשונים בריש פרק כל היד (נדה י"ב א) גבי חמרין דלגבי דבר זה נקראים כשרים ולזה רשעים והוא בהם מדריגת צדיק גמור" (מחשבות חרוץ אות ז).
בפועל לכל השבטים היתה נטיה ללכת אל הרצון האנושי, כי התורה, במובן מסוים, נכפתה עליהם והם עוד לא בחרו בה (למעט האמירה 'נעשה ונשמע' בהר סיני). הבחירה ברצון ה' צריכה היתה לעבור עוד הרבה התפתחות שנעשתה בעיקרה בגלות. אבל יהודה ובנימין שזיהו את עצמם עם בית המקדש ועם עבודת ה', לא רצו לוותר עליה, ולכן בחרו ברצון ה'.[i]
אבל היו לזה משמעויות: ממלכת ישראל לא היתה בנויה מעובדי עגלים בלבד, וממלכת יהודה לא היתה בנויה מעובדי ה' בלבד. בממלכת ישראל אנחנו מוצאים נביאים ובני נביאים (כלומר תלמידי נביאים שלומדים להיות נביאים בעצמם), ואנשים שמעריכים צדיקים ורוצים ללמוד מהם כמו האשה השונמית. בממלכת יהודה העם אמנם עשה עקרונית את רצון ה', אבל בפועל הרבה מהעם עבדו לה' בבמות. הבמות זו דרך עבודה לה' שהיתה מותרת לפני שבית המקדש נבנה, ואחר כך נאסרה. כלומר גם הם עבדו לא לפי ההלכה לגמרי.
יותר מזה: בממלכת יהודה עצמה היו הרבה פעמים מלכים עובדי עבודה זרה, שלקחו איתם גם את העם לכיוון הזה.
וכך אומר ר' צדוק הכהן מלובלין: "וזהו המחלוקת דיהודה ויוסף וחלוקת מלכות בית דוד על ידי ירבעם מזרעו דיוסף, והוא מצד החסרון שבעולם הזה שאין אדם צדיק בארץ וגו', ולא היה עדיין אדם בתכלית השלימות להיות תלמיד חכם אמיתי וצדיק גמור באמת בתכלית השלימות... ומזה נמשכים כל מיני עבודה זרה, ובזה היה חטא ירבעם ושאר מלכי ישראל מזרעא דיוסף, ונמשך גם לבית דוד על ידי התחתנות יהושפט עם אחאב. כי באמת הכל כנסיה אחת וגוי אחד וחסרון שיש במקצת הוא בכולו, וזה גרם חורבן ראשון" (מחשבות חרוץ אות טו).
[i] ר' צדוק הכהן מלובלין - מחשבות חרוץ אות ד
והעסק במלאכת המקדש והמשכן היינו קביעות המקום לשכינה בתחתונים זהו שורש התדבקות כנסת ישראל לאביהם שבשמים ככרובים המעורים זה בזה בקודש הקדשים זה היה בחלקו של יהודה ובנימין, קדושה ראשונה דקידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא להיות קדושה קבועה וקיימא שלא ימוט לעולם ואפילו יגדילו חטאים זה על גב זה ברית האהבה אין ניתקת כמו שנאמר (ישעיה נ"ד, י') כי ההרים ימושו וגו' וחסדי מאתך וגו' ומעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי (שמות רבה ב', ב'), ומאס באהל יוסף ובשבט וגו' היינו משכן שילה שהיה רק לשעה וכמו מלכותו במצרים וזרעו בית ירבעם ואחאב ויהוא הכל מלכות שעה, כי כל תוקף מדריגתו הוא רק מצד העולם הזה דצריך להגדרות וכל העולם הזה הוא רק לשעה, אבל מלוכה הנצחיות היינו מצד מדת מלכות שמים שחלק מכבודו ליראיו בשורש כנסת ישראל הוא רק ביהודה, ובנימין נלוה עמהם תמיד כי גם מדריגת בנימין הצדיק הוא מילוי מקום דרגא דצדיק כשנאבד יוסף היינו דרגא דכל מעשיו לשם שמים:
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
