11. תחילת תקופת הנביאים האחרונים, בירורו של הושע:
בפרק א' פסוק ב' בספר הושע: "תחילת דיבר ה' בהושע". בכך מקדים הושע ואומר שבספר זה מתחילה התחלה חדשה. (ואף שפשט כוונת הפסוק הוא רק לומר שזהו הדבר הראשון שה' אמר להושע כפי שאומר רש"י, חז"ל הבינו זאת אחרת וכפי שאומר האלשיך על הושע א': "לדעת רז"ל שאמרו, כי ארבעה נביאים נבאו בזמן אחד, הושע ועמוס וישעיה ומיכה שדעתם ז"ל הוא, כי זה ביאור הכתוב תחלת נבואת המתנבאים בימי עוזיהו כו', דבר ה' אל הושע ואחרי כן לשלשה האחרים") מהי ההתחלה הזאת? חז"ל שואלים בפסחים פז. "וכי עם הושע דיבר תחילה? והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו?" ועונים שהוא תחילה לארבעת הנביאים שהתנבאו באותו הפרק. ויש לשאול מה מאפיין את ארבעת הנביאים הללו עד שחשוב לומר מי בהתחלתם, מה המאפיין שלהם המבדיל אותם מן הרצף הכללי של הנביאים? נראה שפסוק זה רוצה ללמדנו שהושע הוא תחילתה של תקופה חדשה בתולדות הנבואה, תקופת הנביאים האחרונים. כל ארבעת הנביאים שהתנבאו באותו הפרק מהווים את פתיחתה של התקופה הזאת, ולכן חשוב להזכיר שהושע הוא הפותח את מבין כולם. [ואף שעובדיה ויונה קדמו כרונולוגית להושע, כבר ביארנו שהם שייכים לתקופת המעבר אשר היא כמין יחידה בפני עצמה]. לא רק זאת. הגמ' שם לומדת מכך שהושע היה הראשון מהנביאים הללו, שהוא גם היה הגדול שבהם.
הנבואה של הושע המוצגת כפותחת את תקופת הנביאים האחרונים היא נבואה חמורה מאד. תחילתה, על פי חז"ל, כשהושע אומר לקב"ה: "העבירם באומה אחרת". זהו גילוי של ייאוש גמור מעם ישראל, וכל הנבואה הראשונה של הושע היא התגובה לייאוש זה. ה' הולך ומברר להושע את עניין הברית של ישראל שאינה מופרת לעולם. יש לשים לב לתשובת ה' להושע בנבואה זו. העולה מן הנבואה הוא שה' אומר לו שיש תקווה לעם, אך היא עתידית – "והיה מספר בני ישראל כחול הים...". הוי אומר שהייאוש נשאר מוצדק גם לאחר הבירור, אלא שהייאוש הוא מן הדור ולא מן העם. הנביאים האחרונים הם בסימן ההתמודדות עם המצב החמור של עם ישראל כשהיאוש הוא ברור, וישראל עתידים לגלות.
לא במקרה נבואה זו היא התחלתו של "אותו הפרק" של הנביאים. בנבואה זאת ניכרת העמדה הרחוקה של הנביא מן הלאומיות ומן הדור, וזהו המצב הקבוע מכאן ואילך. הושע עומד כביכול מחוץ לישראל ואומר שיש להחליפם באומה אחרת. זה נראה כאילו תיתכן נבואתו שלו עצמו גם אם עם ישראל יאבד. מצד שני, נבואה זו עצמה מבררת את חוסר ההיתכנות של הניתוק והייאוש מישראל, ובכך היא מאחיזה את כל ספר הושע ושאר ספרי הנביאים האחרונים בעתיד הנשגב שיגלה את האמת שהקודש תמיד נשאר בתוך בישראל.
תחילת קריאת התשובה לישראל בימי הנביאים האחרונים
מצינו במדרשים שבאותו הפרק של תחילת הנבאים האחרונים ישנה התחלה נוספת: בילקוט שמעוני תקטז נאמר: אמר לו הקדוש ברוך הוא (לראובן) אתה פתחת בתשובה תחלה, חייך שבן בנך בא ופותח בתשובה תחלה, שובה ישראל". ובזיו משנה (לרבי זאב טורבאוויץ - תר"ו - תרפ"א) על הרמב"ם בהלכות תשובה פרק א: "ואף שגם ישעיה הנביא ע"ה הכריז על התשובה בין אעבר בין אעתיד כדאמר, רחצו הזכו הסירו רוע מעלליכם מנגד עיני, הם הפגמים הקודמים מעבר, חדלו הרע, אלהבא, וכן שארי נביאים הכריזו על התשובה, עם כל זה הושע היה הראשון לכולם כדכתיב תחלת דבר ה' בהושע..." הנה אנו רואים שהתחדשה בתקופה זאת קריאה לישראל לשוב בתשובה[1] הן על ידי הושע והן על ידי ישעיהו.
[1] וכבר שאלו רבים מה חידש הושע הן כבר אדם וקין חזרו בתשובה. ראה של"ה תולדות אדם רמזי אותיות (שע) ובני יששכר חודש תשרי מאמר ד דרוש ג מה שתירצו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
