חתימת תקופת הנביאים הראשונים

בזמן יואש אלישע חולה חולי שימות בו. יואש בוכה לו ואומר: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". לדברי הפרשנים פירוש הביטוי הזה הוא שבאלישע תלוי כל חוזקם של ישראל, והוא מעל המלך. מלך ישראל יודע שהמצב חמור, ולמלכות אין עמידה עצמית. כעת כשאלישע עומד למות, מלך ישראל יודע שכוחם של ישראל עומד להתבטל, וראה על כך לקמן בעניין המעבר לנביאים אחרונים. אכן בתוספתא סוטה (יב') נאמר: "כל זמן שהיה אלישע קיים לא היו גדודי ארם באים בגבול ישראל, שנאמר: 'ולא יספו גדודי ארם לבוא בארץ ישראל'. משמת אלישע מהו אומר? 'וימת אלישע ויקברוהו, וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה'". מן הרגע שאלישע מת פסק חוזקם של ישראל.

המשך הסיפור הוא שאלישע לוקח פעם נוספת את המלך תחת כנפיו, ומביא לניצחון מלחמתי. הוא גורם במעשה הכאת החצים שישראל ינצחו את ארם. האברבנאל שואל מדוע היה צריך את נס החיצים, ומדוע הישועה מארם הוגבלה לכמות ההכאות של מלך ישראל, ועונה: "התשועות האלה שנעשו ליואש בארם היו בזכות אלישע...שהנביא עצמו היה הלוחם, ואליו תהיה התשועה...". זהו השיא לכל המהלך שראינו עד כה. מלך ישראל מנצח רק בכח שנתן לו אלישע אשר אחז את ידי מלך ישראל בידיו והשפיע עליו ישירות את הכוח להילחם. בלי זה אין לו ניצחון. אלישע בסיום חייו ובהכרתו את המצב החמור של ישראל משאיר מכוחו שהוא הוא כוחם של ישראל גם לאחר מותו. הוא משאיר את כוחו ע"י האצלתו על ידיו של מלך ישראל וגם במת שמחיה לאחר מותו כפי שנבאר. זו כעין מתנת פרידה של הנבואה למלוכה, לפני שדרכיהן נפרדות לגמרי ומתחילה תקופת הנביאים האחרונים.

הפעולה הפנימית של אליהו ואלישע

הרצי"ה בסוף שיחה ב' של פרשת וירא אומר שכח החייאת מתים אשר הופיע אצל אליהו ואלישע אינו כוח פרטי של החייאת אנשים פרטיים, אלא הוא בעצם גילוי של כוח כללי יותר שהיה בידיהם, כח תחיית המתים לאומית של כל ישראל אשר בה באמת עסקו. החייאת המתים הפרטים הייתה רק ניצוץ של פעולתם הלאומית הכבירה - החייאת הלאומיות. ברור הוא שתחיית המתים שכזאת נצרכת רק במצב של חולשה לאומית כללית. לא מקרה הוא שעד זמנם לא הוצרכו הנביאים להחיות מתים. אליהו ואלישע החיו מתים משום שעניינם להחיות את מלכות ישראל בזמן שיש לה סכנת מוות. גם אליהו וגם אלישע נקראו "רכב ישראל ופרשיו", ופירוש הביטוי הזה הוא שכל כח ישראל נשען עליהם, ובלעדיהם למלכות אין קיום. אכן מצינו במלכים ב' פרק ו' שגם שם מופיע הכינוי החריג ביותר של מלך ישראל את אלישע בשם "אבי". כעת מובן יותר עניינה של התופעה הרחבה אשר עמדנו עליה לעייל שבה אלישע מופיע כמשתלט על כוח המלוכה ופועל במקומה כפי שביארנו לעייל. אלישע עסק כל הזמן בהשבת הכח שאבד למלכות ישראל, הוא נשא אותה על כתפיו.

כהמשך לכיוון זה נראה לומר שמה שמסופר (מ"ב יג') שאלישע החיה מתים גם מקברו, מגלה על כך שגם במותו אלישע קיבלה מלכות ישראל שאחריו כוח קיום מכוחו. אלישע החיה את לאומיות ישראל בחייו, ולפני מותו הוא האציל במלך ישראל כוח נוסף בפרשיית ירי החצים. מתוך כך אנו פוגשים שגם במותו הוא החיה מתים.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.