בברכות בלעם נזכר רצף המילים "הן עם" פעמיים:
את ברכתו הראשונה פותח בלעם בפסוק: "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג, ט), וברכתו השנייה נחתמת בפסוק: "הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" (שם שם, כד).
מה משמעות המילה הקצרה 'הן' בדבריו?
כאשר יעקב מציע ללבן את האופן בו הוא יקבל את שכרו, אומר לו לבן: "הֵן, לוּ יְהִי כִדְבָרֶךָ" (בראשית ל, לד). כאן משמעות המילה 'הן' היא 'כן', במשמעות של הסכמה וקבלה של מה שנאמר קודם לכן. אך משמעות זו לא נפוצה בתנ"ך, כמדומני שזה המקום היחיד שזו משמעות המילה 'הן'.
בדרך כלל המילה 'הן' משמשת בתורה לציון עובדה כלשהי, שיש לה או צריכה להיות לה השלכה כלשהי, ומובנה כמו המילה 'הרי'. לדוגמה, בפרשת תולדות אומר יעקב לאמו: "הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק: אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה" (בראשית כז, יא). העובדה שעשו שעיר והוא חלק, היא הסיבה לחשש שהוא מפרט לאחר מכן.
את התבטאותו של בלעם בבטויים "הן עם לבדד" ו"הן עם כלביא" אפשר להבין לפי המשמעות השנייה. בברכה הראשונה הוא מנמק במילה 'הן' את העובדה שהוא רואה את העם מרחוק - כי בני ישראל נבדלים מיתר הגויים וניכרים לעצמם, ובברכה השנייה הוא ממשיל את עם ישראל לחיה שתמיד מוצאת את מזונה, לא שוכבת לישון רעבה, והוא מנמק זאת בתיאור בגבורתו של העם הדומה לאריה.
אך בדברי חז"ל יש משמעות נוספת למילה 'הן' בדברי בלעם. בילקוט שמעוני (רמז תשסח) מובא: "הן בלשון יונית אחד." דרשה זו מובאת גם בגמרא (שבת, לא ע"ב) בהסברת הפסוק "הן יראת ד' היא חכמה", וגם רש"י בפרשת קדושים (ויקרא כ, יד) מפרש כך את המילה 'אתהן', "מהו אתהן, את אחת מהן, ולשון יוני הוא הן - אחת'.
מוסיף המדרש לבאר מדוע משמעות המילה 'הן' היא אחדות : "תדע לך שהוא כן: חשוב כל האותיות ותמצא כולן יש להן זוג, וה"א ונו"ן אין להם זוג: א' אחד ט' תשעה - הרי עשרה. ב' שנים ח' שמונה - הרי עשרה, א"ט ב"ח ג"ז ד"ו. ה' - אין לה זוג, וכן י"ץ כ"ף ל"ע מ"ס, נ' - אין לה זוג."
יש להתבונן, מה הקשר בין כל המשמעויות הללו של המילה הן: 'כן', 'הרי' ו'אחת'.
נראה לבאר, שהמשמעות היסודית של המילה 'הן' היא התייחסות לקיום עובדה כלשהי, וממשמעות זו נובעות המשמעויות השונות שלה לפי הקשר הכתובים סביבה:
- כאשר המילה 'הן' מתייחסת למציאות כלשהי בפני עצמה, 'נייטרלית', לא בתור תגובה למציאות מוקדמת ובלי השלכה על תוצאותיה – היא באה להבליט את המציאות ולייחדה.
וזוהי המשמעות שמבאר המדרש על פי לשון יוונית ש'הן' משמעותה - אחת.
- כאשר המילה 'הן' באה בעקבות עובדה שנזכרה לפניה – משמעותה חיובית, הסכמה לנכונות ולאמיתות מה שקדם לה.
- כאשר המילה 'הן' באה לחזק ולהדגיש אמירה ידועה או ברורה מאליה, ביחס להשלכה היוצאת ממנה - משמעותה 'הרי'.
נסיים בדברי המהר"ל (ב'אור חדש', פרק ג פסוק ח, ד"ה 'ישנו'), שמביא את דברי המדרש ומרחיב מעט בהסבר שני הפסוקים בברכות בלעם שנאמר בהן 'הן עם' על פי דברי המדרש:
'ולכך אמר הן עם לבדד ישכון, ורצה לומר כי ישראל הם כמו מלת הן שהוא לבדד, כי אלו שתי אותיות - הה"א והנו"ן - אין להם חבור. וכאשר ישראל הם כך, שאין להם חבור אל אומה אחרת - אז כוחם חזק מאוד. ולכך אמר אח"כ (במדבר כג, סד) הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה.'
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
