במקומות רבים מאוד בתנ"ך, אנו מוצאים מילים סמוכות הדומות בצליליהן אך שונות במשמעויותיהן. תופעה זו נקראת בלשון חז"ל והמפרשים בשם 'לשון נופל על לשון' (לנע"ל). מהי המשמעות של השימוש בתופעה זו? במחשבה ראשונית ניתן לחשוב ששימוש בצמד מילים הדומות זו לזו, פשוט 'נשמע טוב יותר', והוא מצוי בתורה ל'תפארת הלשון'. אך כפי שיתבאר בהמשך, יש לשימוש בלנע"ל משמעויות הרבה יותר עמוקות.
לאחר שקצרה נפשם של בני ישראל בדרך, ד' משלח בעם את הנחשים השרפים. הם פונים אל משה שיתפלל עליהם, ומשה אכן מתפלל וד' עונה לו (במדבר כא, ח): "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי". בפסוק הבא מסופר: "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי".
אומרים חז"ל במדרש (בראשית רבה פרשת נח, לא ח): 'ר' יודן בשם ר' איבו אמר (משלי א, ה) "יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח" - זה משה, שאמר הקדוש ברוך הוא לו למשה: "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף" ולא פירש. אמר {משה}: אם אני עושה אותו של זהב - אין הלשון הזה נופל על לשון זה. של כסף - אין הלשון הזה נופל על לשון זה, אלא הרי אני עושה אותו של נחושת, לשון נופל על הלשון, שנאמר: "וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת".
בפירושו לפסוק זה מביא רש"י את דברי חז"ל בתמציתיות, והמהר"ל בביאורו 'גור אריה' מבאר את דבריו ביתר הרחבה. מסביר המהר"ל שיש כאן עניין מהותי מאוד. לא רק לשם תפארת הלשון, מתוארת הכנת נחש הנחושת בתורה בלשון נופל על לשון, אלא יתרה מזאת, משה בוחר לעשות את הנחש מנחושת ולא ממתכת אחרת, בגלל ש'לשון נופל על לשון'! יש חכמה מיוחדת, בזה שמשה לומד מתוך לנע"ל מאיזה חומר עליו לעשות את השרף שד' ציווה אותו לעשות. לדברי המהר"ל, הסיבה לכך שמשה עושה את הנחש מנחושת, היא מהות המילים. כיוון שהשם של כל דבר מורה על מהותו, העובדה שנחש ונחושת מגיעים מאותו שורש, מלמדת שיש להם 'יחוס זה לזה', שבגללו מתאים לעשות את השרף-נחש מנחושת[1].
אפשר להביא דוגמה לקשר של לשון נופל על לשון, גם מתחילת הפרשה. אפשר להציג זאת כחידה נחמדה: היכן ישנן בפרשה, שלוש מילים שונות רצופות, המתחילות באותן שתי אותיות? (מי שרוצה מוזמן לעצור ולחשוב, מי שלא רוצה, יכול להמשיך לקרוא את התשובה...) התשובה היא – בתחילת פרשתנו (במדבר יט, ב), בדיני 'פרה אדומה'. הפרה צריכה להיות אדומה, תמימה, "אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל". הקשר בין המילים 'עלה' ו'עליה', ברור, שתיהן קשורות לעלייה, משורש ע'ל'ה'. אך איך קשורה אליהן המילה 'עֹול'? העול מוטל על מי שנושא אותו, בין אם מדובר בעול גשמי מכביד, ובין אם מדובר בעול רוחני שמוטל על אדם.
עוד נציין, שלכלל 'לשון נופל על לשון', יש צורה נוספת, שהמהר"ל משתמש בה בביאורו 'גור אריה' במקומות רבים (ביניהם גם בפרשתנו (יט, טו), לבאר דרשות חז"ל ופירושי רש"י. הכוונה היא למילה אחת בעלת שתי משמעויות שונות, שהזהות בצורתן מצביעה על קשר גם בין משמעויותיהן השונות. העיקרון שבבסיס שתי הצורות של לנע"ל הוא אותו עיקרון, שדרכה של התורה להשתמש ב'לשון נופל על לשון', ובכך היא מלמדת אותנו משמעות עמוקה בפשט הפסוקים, כפי שמציין המהר"ל בבראשית (ד, כ), ש"דבר זה הוא שורש גדול ומפתח גדול להבין מדרשי חכמים שהם בנויים על פשט המאמר."
[1] המהר"ל לא מבאר מהו הקשר בין שתי המילים. כמו כן, יש להבין מדוע ד' לא אמר למשה לעשות נחש אלא שרף, ובכ"ז ידע משה לעשות נחש, שבגללו גם יש לעשותו מנחושת. לשתי השאלות התייחסו מפרשים שונים. שיעורי בית...
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
