יראת העמים מישראל
במהלך יציאת מצרים התגלה שישראל הם עם שלא מן העולם הזה. הניסים והנפלאות שנעשו עם ישראל מילאו את כל הגויים יראה ופחד. כולם הבינו שאף אחד לא יוכל לעמוד מול ישראל. מצב תודעתי זה נחקק בשירת הים (שמות טו, יד-טז): "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן". ברור היה מראש כי פחד זה יביא לידי כך שאף אומה לא תעז להיאבק עם ישראל עד לכיבוש ארצם ונחלתם – "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ".
בהמשך לכך, לאורך דור המדבר התנהל היום-יום של ישראל ב'סדר יום' ניסי: המתקת המים במרה, עמוד האש והענן וענני הכבוד, המן והשלו, הוצאת מים מן הסלע, מלחמת עמלק התלויה בידי משה, הקולות והברקים של מעמד הר סיני והאש והענן שירדו משמים על המשכן. כל אלו הראו לכל באי עולם כי לעם זה יש חוקי חיים למעלה מדרך הטבע. גם דרכי הטיפול בחטאים שהופיעו בישראל גילו זאת: המגפה בעם בעקבות חטא העגל, המכה הקשה בחטא המתאוננים, הופעת ה' בענן בחטא אהרון ומרים, צרעת מרים, היראות ה' בענן בעקבות חטא המרגלים, בליעת קורח ועדתו, עצירת המגפה בעם באמצעות הקטורת, ופריחת מטה אהרון.
איזה גוי ידמה בנפשו לקום כנגד עם שכזה? התוצאה של ניסי המדבר היתה הופעת פחד עצום מול ישראל. העוז שהופיע בעמי כנען לקום ללחום בישראל (סיחון מול משה, ומלכי כנען מול יהושע) מפתיע מאד לאור חרדה כללית זו. ובאמת נאמר בתורה ובספר יהושע כי רק הכבדת לב הכנעניים בידי הקב"ה הניעה אותם לקום כנגד ישראל - "וְלֹא אָבָה סִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַעֲבִרֵנוּ בּוֹ כִּי הִקְשָׁה ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת רוּחוֹ וְאִמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְמַעַן תִּתּוֹ בְיָדְךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" (דברים ב, ל); "כִּי מֵאֵת ה' הָיְתָה לְחַזֵּק אֶת לִבָּם לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְמַעַן הַחֲרִימָם לְבִלְתִּי הֱיוֹת לָהֶם תְּחִנָּה כִּי לְמַעַן הַשְׁמִידָם" (יהושע יא, כ).
אך מלבד עמי כנען מצינו ארבעה עמים שהעזו לקום כנגד ישראל. לכל אחד היתה סיבה מיוחדת שנטעה בו את העוז לעשות זאת:
א. עמלק
עמלק הוא חריג בכך שהעז לקום ולהלחם בישראל. התורה מציינת את התופעה המפליאה של חוסר הפחד של עמלק מפני יד ה' (דברים כה, יח): "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ... וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים". שנאת עמלק לישראל גדולה מכל שיקול דעת. על כן לאורך דור המדבר הוא נלחם בישראל שלוש פעמים:
- לפני מתן תורה.
- לאחר חטא המרגלים עמלק (בשיתוף עם הכנעני) היכה את המעפילים שניסו להיכנס לארץ.
- בשנת הארבעים נלחם 'הכנעני מלך ערד' (שעל פי חז"ל והמפרשים הוא בעצם עמלק היושב בארץ הנגב) מול ישראל ונוצח.
ב. עוג מלך הבשן
לגבי עוג לא אמר משה שה' הכביד את ליבו להילחם בישראל. משמע שהיה בו את העוז ללחום בהם. מקור האומץ של עוג מול ישראל מתבאר אף הוא על ידי משה (דברים ג, יא): "כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ". עוג הוא צאצא ל'נפילים' שהופיעו בפרשת בראשית (תחילת פרק ו). נפילים אלו נולדו כאשר באו בני האלוקים על בנות האדם. כלומר מדובר בכוחות קדמוניים עצומים שבאים לידי ביטוי בענקיות הפיזית. בהתאם לכך מציין משה בהמשך ספר דברים (ט, ב) שאין כח בעולם שיוכל להתמודד עם הענקים - "עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק". עוג חשב שהכח הרוחני האדיר שלו יוכל להתמודד מול הכח האלוקי של ישראל.
ניצחון בני ישראל על עוג, ובהמשך על שאר הענקים גילה כי אפילו כח כביר ועליון זה, כאפס הוא מול אלוקי ישראל.
ג. אדום
בפרשת חוקת שולפים אדום את החרב אל מול ישראל (כ, יח-כ): "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ.. וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה". כיצד העז אדום לקום כנגד גבורות ה'? את התשובה לכך מבאר רש"י (שם): "'פן בחרב אצא לקראתך' - אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם, אמרתם (פס' טז): 'ונצעק אל ה' וישמע קולנו', ואני אצא עליכם במה שהורישני אבי (בראשית כז, מ): 'ועל חרבך תחיה'". כלומר אדום מזכיר לישראל כי מקור כוחם הוא מברכות אברהם ויצחק שעברו ליעקב. ובכן, גם לעשיו ניתנה ברכה מאת יצחק – שיגבר על ישראל כאשר הם חוטאים (בראשית כז, מ): "וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ". בעקבות חטאי דור המדבר חשב אדום שברוחו לממש ברכה זו.
ד. בלק ובלעם
פרשת בלק נפתחת בפחד של בלק מישראל - "וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד...". בלק ידע והבין את גדולתם ואת מעלתם, ועל כן חפץ מאד להלחם בישראל אך לא מצא שום דרך שגרתית להילחם בהם. אל מול 'בעיה' זו בחר בלק בדרך הפוכה מן הדרך שבה נקטו אדום – בעוד אדום נקטו בחרב מתוך הבנה שכח ישראל הוא ברוח, בלק ניסה ללחום בישראל בכוחם שלהם – הכח הרוחני. הוא שכר את בלעם הנביא כניסיון להילחם בישראל ב'מגרש' שלהם. סברא זו מובאת אף היא ברש"י (כב, ד): "כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם, אמרו מנהיגם של אלו במדין נתגדל, נשאל מהם מה מדתו. אמרו לו אין כחו אלא בפיו. אמרו אף אנו נבא עליהם באדם שכחו בפיו".
מודגש כיצד אל מול 'בעיית' הכח הרוחני של ישראל נקטו אדום ובלק בשני פתרונות הפוכים – אדום נקטו בחרב, ובלק שכר נביא שכוחו בפיו.
בלק ובלעם סברו שסוד כוחם של ישראל הוא 'ניצול' העולם הרוחני. הם דימו לחשוב שבעולם הרוחני ישנם כוחות שניתן להשתמש בהם לברכה ולקללה.
בסופו של דבר התברר לבלעם ולבלק כי אין כוחות רוחניים בעלי שליטה נפרדת מלבד רצון ה' - "וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר. אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אֹתוֹ אֲדַבֵּר" (כד, יב-יג).
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.