אל תסתכל בקנקן

בפרשת נשא, מופיעה פרשת הנשיאים בה מתואר מה הקריב נשיא כל שבט בימי חנוכת המשכן. כולנו מכירים את זה בעל פה, מפני שיש שם כל כך הרבה חזרות: "קרבנו קערת כסף אחת שלושים ומאה משקלה..." וחוזר חלילה. ובאמת קשה. התורה שכל כך רגילה לקמץ במילים, מדוע נהייתה כאן כל כך נדיבה? מדוע לא לכתוב יום אחד ולומר שבדיוק אותו דבר היה בכל אחד משנים עשר הימים? אלא התשובה היא שזה לא נכון. כל יום היה משהו אחר לגמרי. וזה בדיוק מה שהתורה רוצה ללמד אותנו. הקנקן זהה, אך מה שבתוכו הוא עולם אחר. כל נשיא שבט שהקריב, בא עם העולם שלו, עם הרעיונות, האידיאלים, השאיפות, התפילות, הקשר לקודש, כפי הנשמה המיוחדת של השבט שלו, שהם שונים לגמרי משבט אחר. והשבטים כולם מתאחדים בגווניהם במרכז הקודש הכוללם באחדות עליונה. התורה מחנכת אותנו להסתכל פנימה, להקשיב לתוך ולנשמה. להבין כיצד נרקמת השראת השכינה בישראל.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.