מחלוקת קרח ועדתו היתה אירוע בסדר גודל לאומי, שהצליחה להשפיע על עם ישראל כולו. לכן בשיא המשבר הקב"ה 'מאיים' לכלות את כל העם, ורק טענתם של משה ואהרון: "הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף" מונעת זאת. אלא שטענתו של קרח שמכוחה בא לחלוק אינה מבוארת בפשט הפסוקים.
קרח מנסח את טענתו במילים: "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה' ". על פי הפשט הטענה היא כנגד תפקידם של משה ואהרון. רש"י מבאר עפ"י חז"ל שהטענה קשורה גם למוסד הנשיאות בשבט לוי: "נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל, שמינהו משה נשיא על בני קהת". אך הניסוח הכללי של דבריו מכוון להבנה שטענתו היא כנגד מוסד הנשיאות בעם ישראל כולו. יתר על כן, הבסיס לטענתו של קרח הוא: "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' ", כלומר שטענתו אינה כנגד זהותו של בעל תפקיד מסוים אלא כנגד מציאותו של התפקיד בכלל שמייצר הבדלי מעמד בלתי מוצדקים לדעתו.
איזה חסרון מוצא קרח בנשיאות? במאמר 'ספרן של הנושאים' ביארנו שספר במדבר מברר את יחס הכלל והפרט. התהליך של יצירת עם ישראל מתחיל מהכלל וזהו הבירור של ספר שמות. לאחר מכן מתברר עניינו של הפרט בספר ויקרא. ההפרדה הזו קיימת בתיאוריה, אך בחיים המעשיים צריכה להתברר קומה נוספת של יחס הכלל והפרט. ספר במדבר - 'ספר הדרך' הוא המדריך את עם ישראל בדרכו ההיסטורית מיצירתו ועד אחרית הימים ולכן בו מתברר החיבור בין הכלל והפרט.
בהתאם לכך עוסק ספר שמות בעם ותחילתו "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וספר ויקרא באדם ותחילתו "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם". בין העם והאדם- הכלל והפרט עומדים הנשיאים, והם המובילים את כל תהליכי ספר במדבר. נראה שטענת קרח היא כנגד השיטה של הנשיאות שמייסדת את יחסי הכלל והפרט באופן מוטעה לדעתו.
כאמור, הבסיס לטענתו של קרח הוא: "כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' ". נראה שקרח מבין שיש הכרח טכני ליצור תפקיד של הנהגה, שהרי לא ניתן להחליט בכל עניין במשאל עם וכד', אך הוא סבור שזהו הכרח שנוצר בדיעבד ולעולם הנשיא-המנהיג לא יוכל לייצג את הכלל באופן מדויק, שהרי גם לנשיא יש אישיות פרטית משל עצמו ששונה מכל אחד מהפרטים שאותם הוא אמור לייצג.
הבירור כנגד טענתו של קרח מתחיל כבר בפרשת המרגלים הקודמת כהקדמת תרופה למכה. במאמר 'עלה נעלה' ביארנו שמשלחת המרגלים לא היתה משלחת ריגול 'מקצועית' אלא מעין 'ניסוי כלים'. אם היה צורך בריגול 'מקצועי' היו נשלחים אנשים מומחים בהשגת והערכת מודיעין. בחירתם של 'ראשי בני ישראל' למשימה מורה שהמשלחת צריכה להיות נציגות של עם ישראל לשבטיו. כלומר שכניסת המרגלים לארץ נחשבת מעין כניסה של כל ישראל לארץ, וכך היא יכולה לברר את ההתאמה של ישראל לארץ ואת תגובתה של הארץ ויושביה לכניסתם של ישראל אליה.
אפשר למצוא רמז לכך במניין המרגלים. בירושלמי מובאת דעת ר' עקיבא שמספר המרגלים היה 24 שהרי כתוב: "אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ", ומפרש שאין זה כפל לשון אלא שמכל שבט היו אחד ועוד אחד. הבן איש חי מבאר עפ"י דברי האר"י הקדוש שהכוונה לנשמות אבות השבטים (ראובן, שמעון וכו') שנכנסו לארץ יחד עם המרגלים. על פי דברינו יש לבאר שכל ראש שבט היה נציג מהותי של שבטו, וכניסתו לארץ היא ככניסת השבט כולו.
שיטת ה'נציגות' מבררת את יחס הכלל והפרט- הפרט אינו רק חלק מהכלל אלא בכל אחד מהפרטים נמצאת התמצית של הכלל כולו, ולכן יכול הפרט לייצג את הכלל. זו התשובה לטענתו של קרח- הנשיא אינו מתנשא על הכלל אלא מייצג אותו ומתנשא יחד עם הכלל. לכן אומר משה: "וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו"- נשיאותו של אהרון אינה מכח מעלתו האישית אלא מכח מעלת הכלל שאותו הוא מייצג.
לאחר מחלוקת קרח יש צורך לבנות קומה נוספת בבירור הכלל והפרט, לכך נועד נסיון המטות. ה'מטה' כמו ה'שבט' משמעותו האחת היא מקל ומשמעותו השניה היא אחת ממשפחות ישראל (מטה ראובן, מטה שמעון וכו'). אם כן גם המטות-מקלות כמו הנשיאים הם המייצגים את המטות-שבטים. הציווי להניח את המטות לפני העדות משמעותו היא כביכול השבטים עצמם נכנסים אל קודש הקודשים.
בתחילת מחלוקת קרח מציע משה לבחון מיהו הנבחר ע"י הקטרת קטורת. כיוון שהקטרת הקטורת ראויה רק לכהן הנבחר כל מי שהקטיר ללא רשות התחייב מיתה: "וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת". נסיון המטות בוחן את בחירתו של הכהן דרך קדושת המקום- הכהן הוא היחיד שרשאי להכנס אל קודש הקודשים וכל כניסה אחרת מביאה למוות מיידי. ע"י 'שיטת הנציגות' ניתן להשתמש במטות-מקלות לבחון מה יקרה אם ינסו אחרים מלבד אהרון להכנס אל קודש הקודשים.
כמו הקטורת שיכולה להמית ולהחיות כך קודש הקודשים- למרות שהכניסה אליו בלי רשות ממיתה, דווקא שם נמצא מקור החיים שיכול להפוך עץ יבש לענף חי ופורח: "וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים". על פי 'שיטת הנציגות' התברר שאהרון בתפקידו ככהן גדול יכול לנשא את כל ישראל ולהכנס לקודש הקודשים כנציגם, ואז זוכה האומה כולה לפריחה מחודשת.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.