הנפילה של ישראל בחטא המרגלים יוצרת שינוי בכל המערכות. אומנם העונש הישיר נראה רק כעיכוב ודחיה של זמן הכניסה לארץ, אך משמעותו של העיכוב הזה היא בכיה לדורות- כתוצאה ממנו נוצרו עוד ועוד עיכובים שהביאו לבסוף לחורבן ולגלות.

כמו בכל עניין אחר, המשמעות העיקרית של החטא היא בתוצאה הפנימית-הרוחנית. המעמד הרוחני של עם ישראל יורד מגדולתו, ולכן גם התורה שמדריכה את ישראל בדרכם ההיסטורית יורדת מגדולתה האידאלית ונערכת מחדש כדי להתאים למצבה של האומה. כך לדוגמה מבאר הספורנו את הצורך לצוות על כמה מן המצוות לאחר חטא המרגלים.

התורה בצורתה האידאלית מופיעה במדרגת הנבואה המיוחדת של משה רבינו. הגדרתה מתבררת מתוך המשברים הראשונים המקדימים את המשבר העיקרי של חטא המרגלים. כאשר מתברר שאפילו אהרון ומרים אינם מבדילים בין נבואת משה לנבואתם נצרך הקב"ה להבהיר שמדובר במדרגה אחרת לחלוטין: "לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט". הרמב"ם מבאר שאפילו השימוש במושג 'נבואה' כלפי משה אינו מדויק כיון שזהו אופן נבדל של השגה אלוקית.

את הירידה ממדרגת נבואת משה האידאלית מקדימה האצלת רוחו על 70 הזקנים כיוון שמדרגתו האידאלית לא יכולה לשאת את הקטנות שמופיע בעם המתאוננים: "לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי". בדיעבד מתברר שזוהי הקדמת תרופה למכה של חטא המרגלים.

חטא המרגלים שיסודו בפה- בלשון הרע גורם לסתימת פיו של משה: 'עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה'. בתגובה נפתחים בשלושת הפרשיות הבאות שלושה פיות אחרים- בקרח 'פי הארץ', בחוקת 'פי הבאר' ובבלק 'פי האתון', ושלושתם מתייחסים אל תורתו של משה.

מחלוקת קרח כנגד משה גורמת לפתיחת פי הארץ. באגדות רבה בר בר חנה הוא מתאר כיצד הוא מקשיב לקול העולה מפי הארץ: 'ושמעית דהוו אמרין משה ותורתו אמת'. נראה שאין זה קולם של עדת קרח דווקא אלא זהו קולה של הארץ עצמה. כלומר שאמיתתה של התורה מתבררת כעת לא רק מן השמיים כפי שהיה בסיני: "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם", אלא גם מתחתיות הארץ.

פי הבאר נפתחת פעמיים. רע"ב מפרש: 'בְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת עִם יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר בְּכָל הַמַּסָּעוֹת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁפָּתְחָה פִּיהָ וְאָמְרָה שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ', כלומר שהפתיחה הראשונה היא בתחילת המסעות במסה ומריבה והשניה בשירת הבאר לאחר מעבר נחל ארנון. מלבד המובן הפשוט של הבאר שנותנת מים במדבר ומחיה את ישראל באופן פיזי היא משל לתורה שמחיה את ישראל באופן רוחני: 'כי ודאי היא זאת שירת התורה שנקראת באר מים, נקראת באר על שם המקור שהיא שכינה עליונה שנקראת באר, גם (מים) לפי שהתורה נמשלה למים'. הבאר באה בתחילה בזכות מרים: 'שְׁלשָׁה פַּרְנָסִין טוֹבִים עָמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵלּוּ הֵן: משֶׁה וְאַהֲרֹן וּמִרְיָם, וּבִזְכוּתָן נִתְּנוּ לָהֶם שָׁלשׁ מַתָּנוֹת טוֹבוֹת: הַבְּאֵר, הַמָּן וְעַנְנֵי כָבוֹד. הַמָּן, בִּזְכוּת משֶׁה. הַבְּאֵר, בִּזְכוּת מִרְיָם. בִּזְכוּת אַהֲרֹן עַנְנֵי הַכָּבוֹד. מֵתָה מִרְיָם, וּפָסְקָה הַבְּאֵר... וְחָזְרָה בִּזְכוּת משֶׁה וְאַהֲרֹן'. אם כן הנביעה החדשה של הבאר הופיעה מכח אחר.

השל"ה מגדיר את כוחם של שלושת האחים: '...והעולם עומד על תורה עבודה גמילות חסדים... משה עמוד התורה תורת משה, אהרן עמוד העבודה, מרים עמוד גמילות חסדים'. בארה של מרים היא 'תורת חסד' שנמשכת מסיני עוד לפני מתן תורה: "הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם". הבאר השניה מתחדשת מכוח תורתו של משה: 'ונזכר משה שנאמר באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם במחקק, ואין מחקק אלא משה שנאמר כי שם חלקת מחקק ספון'. התואר 'מחוקק' מתייחס למשה כנותן התורה וחוקיה, וכאשר הבאר באה בזכותו התורה שנובעת ממנה היא 'חוקת התורה'.

פי הבאר אמורה היתה להיפתח ע"י פיהם של משה ואהרון כבר בתחילת שנת הארבעים בהגיעם לקדש: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע". אך השפעת חטא המרגלים עדיין קיימת ומקשה על כך, ורק אחרי מעבר נחל זרד "כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת מִקֶּרֶב הָעָם" וכל החוטאים בחטא המרגלים הסתלקו חוזר הדיבור אל משה. לכן משה מכה בסלע ואז מתברר באופן סופי שהירידה שנוצרה בחטא המרגלים גורמת לבסוף שגם משה עצמו לא יוכל להכנס לארץ כיוון שהנהגתו היא אידאלית ורחוקה מדי ממצבה של האומה.

השלב האחרון הוא פתיחת פיו של בלעם שיוצרת נבואה קרובה לכאורה במדרגתה לנבואת משה אך מחוץ לה: "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה", בְּיִשְׂרָאֵל לֹא קָם אֲבָל בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם קָם... וְאֵיזֶה נָבִיא הָיָה לָהֶם כְּמשֶׁה זֶה בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר'. המדרש מבחין בין מדרגות נבואתם ולעומת 3 יתרונות של נבואת משה הוא מוצא 3 עדיפויות בנבואת בלעם(!): 'בִּלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה... וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן... בִּלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם, הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל פָּנָיו וּמִיָד הָיָה גְּלוּי עֵינָיִם עַל מַה שֶּׁשּׁוֹאֵל'. אמנם גם נבואה זו חזרה ונכללה בתורת משה: 'משה כתב ספרו ופרשת בלעם' אך דווקא מכאן מוכח שהיא עומדת בתוך התורה כספר בפני עצמו.

כדי להבהיר שנבואת משה עליונה ונבדלת לחלוטין גם מנבואת בלעם חוזרת הפרשה שוב ושוב ומסייגת את פתיחת הפה של בלעם: "אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי ה' אֱלֹקָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה... הִנֵּה בָאתִי אֵלֶיךָ עַתָּה הֲיָכֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה הַדָּבָר אֲשֶׁר יָשִׂים אֱלֹקִים בְּפִי אֹתוֹ אֲדַבֵּר... הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יָשִׂים ה' בְּפִי אֹתוֹ אֶשְׁמֹר לְדַבֵּר..." וכד', וכן במדרש שם: 'וּבְבִלְעָם: נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל, שֶׁלֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה'. הבירור המוחלט מגיע כאשר פיה של האתון שאין לה יכולת דיבור כלל- נפתח: "ויפתח ה' את פי האתון"- להודיעו שהפה והלשון ברשותו שאם ביקש לקלל אין פיו ברשותו'.

שלושת פתיחות הפה האלו נחשבות לניסים מחודשים כל כך עד שהם מצריכים בריאה מיוחדת: "עֲשָׂרָה דְבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, פִּי הָאָרֶץ, וּפִי הַבְּאֵר, וּפִי הָאָתוֹן..." ובריאות אלו הם מחוץ לסדר של "בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם" כדברי התרגום: "עֲשַרְתֵּי פִתְגָמִין אִתְבְּרִיאוּ בָּתַר שַׁכְלוּל עַלְמָא". השכלול הוא סיום היום השישי: "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם"- 'וְאִשְׁתַּכְלָלוּ', ומה שאחריו לא נכלל במאמרות. תורת משה מופיעה בתמציתה בעשרת הדברות שהם תולדה של עשרת המאמרות. כאשר תורת משה עוצרת ממהלכה מתחדשת תורה שמשלימה את עשרת הדברות ע"י הפתחים האלו.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.