פרשתנו פותחת בחלומותיו של פרעה, שבסופו של דבר הם אלו שהביאו להתגשמות חלומותיו של יוסף – שמהם התחיל הסיפור כולו. "חלום אחד משישים בנבואה" (ברכות נז ע''ב), ובו הקב''ה מודיע את קורות העתיד.

אחד מהקשרים הנסתרים שבין חנוכה לבין פרשת מקץ שנקראת בו, הוא עניין החלום. לחנוכה שורשים עמוקים במקרא, הנטועים בין היתר בחלומותיו של דניאל, שבהם הוא רואה את הופעתן של ארבע המלכויות בכלל ושל מלכות יון בפרט. מהאופנים שבו מופיעה מלכות יון בחלומותיו של דניאל, ניתן לעמוד על מאפיינים מרכזיים במהותה, ומתוך כך גם ללמוד על צורת ההתמודדות הנכונה מולה ומול תרבותה, הניצבת וקיימת עד היום.

באחד מחלומותיו רואה דניאל את מלכות יון כנמר בעל ארבע כנפיים. הנמר מסמל את מידת העזות – "הוי עז כנמר" (אבות ה כ), ומידה זו אפיינה אף את מלכות יון, שבעזותה קראה תיגר על שלטון הקב''ה בעולם, על מימד הקדושה שבעולם, ועל עם ישראל הנושא את דגלה.  בעזות ובחוצפה ניסתה ממלכת יון לדחוק את רגלי השכינה מן המציאות, ולכפות על עם ישראל בצורה אכזרית, אלימה ואגרסיבית, את תרבותה ותפיסת עולמה.

הכנפיים מסמלות תנועה מהירה, מעוף; סמל זה מתאים להשתלטותה המהירה של יון על העולם כולו; ובמקביל לכיבוש הצבאי והרחבת האימפריה היוונית, הלכה והתפשטה גם התרבות שלה.

אך נראה שישנה משמעות נוספת במוטיב המעוף שנזכר בחזיון בקשר ליון. בתלמוד הירושלמי (עבודה זרה פ"ג ה"א) מובאת אגדה אודות אלכסנדר מוקדון: "אמר רבי יונה: אלכסנדרוס מוקדון כד בעא מיסק לעיל והוה סלק וסלק סלק [=כשרצה לעלות למעלה, היה עולה ועולה] עד שראה את העולם ככדור ואת הים כקערה". מהי משמעותה של אגדה זו?

התפיסה היוונית, המבקשת למדוד ולחקור כל דבר באמצעות השכל האנושי, המדע, מהווה כעין מעוף, מצב שבו האדם מסוגל (בעיני עצמו) לראות במבט-על את העולם כולו ולבחון אותו בכלים השכליים האנושיים שיש בידו. האדם אינו רואה עצמו כעוד פרט  מהפרטים שבמציאות, הנתונה כולה תחת שלטון הקב''ה, אלא כמי שעומד מעליה, וישנה בידו היכולת להכיר את המציאות בצורה חיצונית, אובייקטיבית – משל היה העולם כולו כדור הנתון בידיו. כזו היא גם יומרתו של המדע כיום. האדם היווני, או המערבי, רואה את העולם כולו ככדור שנתון בידו וביכולתו לבחנו מכל צדדיו; הוא חש בעל ידיעה ושליטה על כל המציאות, כמי שעף מעליה ובוחן אותה בסקירה אחת. מאפיין זה מתבטא בכנפיו של הנמר היווני,  המעופף מעל העולם ורואהו באופן זה.

במבט זה יש מן האמת, ובוודאי הקידמה וההתפתחות המדעית שבאו לעולם על ידי חכמת יון וגלגוליה – העתיקים והמודרניים – העמידו את האדם במקום גבוה יותר ביחס למציאות הגשמית, חשפו בפניו מידע רב על הטבע, והרחיבו את יכולת השליטה והניצול שלו כלפי הטבע ומשאביו. אך יש לדעת כי אין זו חזות הכל.  העולם הגשמי רחוק מלהיות ככדור הנתון בידיו של האדם, גם אם לעיתים נדמה לו כך ביוהרתו; רבים סודות הטבע ותהלוכותיו, שעודם נסתרים מפני האדם. מגיפה עולמית שמתחוללת על ידי נגיף בלתי מוכר ובלתי נראה, המהפכת סדרי עולם על פיהם – נותנת לאדם תזכורת על כך.

מלבד זאת, העולם הגשמי עצמו אינו אלא כאין וכאפס לעומת העולם הרוחני, עולם הקודש, שחכמת יון אינה מכירה בקיומו. עולם הקודש הוא בעל הערך הנצחי והמוחלט, שאינו משתנה ואינו חולף, והוא גבוה, רחב ועמוק, הרבה מעבר לגבולות ההכרה של האדם.

(לרכישת החוברת 'מנורת זהב – שורשי החנוכה בעין הנבואה' ניתן לפנות ל shlomo6963@gmail.com ).

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.