חלום פרעה
הסיפור של חלום פרעה מעורר תמיהה: כיצד ידע פרעה באופן מידי שיוסף צדק בפתרון חלומו? אנו רואים שפרעה היה בטוח בכך שיוסף פתר נכונה, עד שהוא שיבח אותו מיד ומינהו למשנה למלך. מה יכול היה לגרום למלך להיות ודאי כל כך עד כדי שיפקיד בידי יוסף את כל כלכלת ארצו ללא צורך בהוכחות נוספות?
נראה שפרעה התפעל כל כך מפתרונו של יוסף משום שיוסף התגלה מיד בתור 'בעל החלומות' (כפי שכינו אותו אחיו בפרשה הקודמת). כלומר ליוסף היתה כמין בעלות על החלומות – הוא הוליד אותם והיה בקי עד מאד בנבכיהם. ביחסו של יוסף לחלומות ניכר כי הוא לא ניגש לפתור אותם כמי שנחשף אליהם לראשונה, וערך מאמץ מחשבתי כדי להבינם. להיפך: יוסף התגלה מיד כמי שכביכול כבר מכיר את החלומות האלו והוא צועד בשביליהם כבתוך שלו. נציין בזה שלוש נקודות אשר כל אחת מהן ממחישה את העיקרון הזה:
- ודאות הפיתרון מלכתחילה. בדברי הענוה של יוסף, עוד לפני ששמע את חלום פרעה, ברור שיוסף כבר ידע מלכתחילה שהוא יפתור אותו (בראשית מא, טז): "בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה". היכולת לעמוד מול המלך ולהביע ודאות שהאל יענה דרכו לשאלת פרעה היא מופלאה. הבטחה זו שנאמרה אף בטרם שמיעת החלום העידה על אדם אשר מחובר ל'צינורות' שדרכם מגיעים החלומות מן השמיים. במאמר אחר הערנו שיוסף ירש את תכונת החלומות של יעקב, אלא שהיתה בו סגולה שגרמה גם לאחרים סביבתו לחלום חלומות אמיתיים. והואיל ויוסף הוא שהנביע את החלומות הללו – הוא היה קרוב באופן טבעי לפתרונם.
- שני החלומות הם חלום אחד. פרעה ראה שני חלומות. לכן נראה היה שצריך לפתור את שניהם בשתי דרכים שונות כדי לעמוד על האמת שלהם. היתה זו הטעיה בסיסית שגרמה שכל מי שאינו מכיר באמת את עולם החלומות – לא יצליח לפתור את החלום. הספורנו כותב על כך: "'חלום פרעה אחד הוא' – ולפיכך טעו הפותרים". אולם יוסף גילה לפרעה את סוד האחדות שאותו מכירים עם ישראל: 'אחת דיבר אלוקים, שתים זו שמעתי'. יוסף גילה לפרעה ששני חלומות אינם אלא ביטוי שונה לאותו החלום עצמו. כאשר מתגלה עיקרון אחד גדול העומד מאחורי שני עניינים שונים – האחדות שמתגלה מתישבת מיד על הלב. כולם מבינים עד כמה היא פלאית ועד כמה היא ודאית ואמיתית.
- ההצעה להתערב ולשנות את גזירת החלום. עמדת הודאות והביטחון של יוסף ניכרת בכך שהוא כלל לא עסק בפתרון החלום בתור תוצאה בפני עצמה. אלא הוא גילה את העומד להתרחש בתור עובדה פשוטה, אשר יש להתחשב בה ולהגיב אליה. יוסף הציע מיד לפרעה לפעול בהתאם לחלום ובכך להתערב בגזירה ולשנותה. כך כותב ר' יוסף בכור שור (כה): "אשר האלהים עושה: בעולמו. הגיד לפרעה: כדי שיבקש תקנה על זאת, כי הוא מלך ובידו סיפק לעשות". כלומר יוסף כל כך בקיא בעולם החלומות ומכיר אותם מקרוב עד שהוא אינו כורע ונופל מול גזירתם, אלא מציע מיד לשנות את החלום. הרי בחלום רואים שהפרות והשיבולים הרעות בולעות לגמרי את השבעות ולא מותירות מהן זכר, ויוסף הציע דרך פעולה שתגרום למעשה למצב הפוך: שהשבע יבלע את הרעב. על פי הדרך של יוסף, לאורך כל שבע השנים הרעות יאגרו את התבואה באופן שימנע את צרת הרעב ממצרים ומכל סביבותיה. העוז הזה לעמוד מול גזירת השמים ולפעול כדי למנוע אותה הוא עוז עברי. זהו עוז של מי שמבין לעומק את דרכי הבורא.
נמצא שפרעה הלך אחרי יוסף באופן מוחלט משום שהוא גילה שיוסף הוא 'בעל החלומות'. לא ניתן לפספס שיוסף מכיר את החלומות מן המקור שלהם. הוא אינו מופתע מהם ואינו פוגש אותם לראשונה רק מתוך הסיפור של פרעה.
הסיפור של חלום פרעה מלמדנו כי כאשר אדם מחובר בתוכו לאמת מסויימת – הוא יצליח לשכנע את הסובבים באותה האמת, בלא צורך במיני ראיות קטנות. רק כך יוסף הצליח להאיר את אור האמת בתוך מחוזות הטומאה של פרעה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
