לאחר שפרעה אומר ליוסף ששמע על אודותיו כי יודע הוא לפתור חלומות – מגיב יוסף ואומר:
"בִּלְעָדָי אֱלֹקִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה" (בראשית מא, טז).
מה פירוש המילה 'בלעדי'?
במקומות אחדים בתנ"ך, בהם נזכרת המילה 'בלעדי' בצירוף האות מ' בתחילתה - 'מבלעדי' - נראה שמשמעות המילה 'מבלעדי' דומה למשמעות המילה 'מלבד', דהיינו 'חוץ מ'... כך לדוגמה נאמר בפרשת סוטה: "וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ" (במדבר ה, כ). זו גם המשמעות הפשוטה בפסוקים רבים שמשתמשים במילה זו לתאר את ייחוד ד' בעולם, כגון "אָנֹכִי אָנֹכִי ה' וְאֵין מִבַּלְעָדַי מוֹשִׁיעַ" (ישעיהו מג, יא. וכעין זה גם במד, ח, ובמה, כא), וכן בתהלים (יח, לב).
כאמור, בכל המקומות הללו, נאמרה הלשון 'מבלעדי', בתוספת מ' בהתחלה. אך האם זהו פירוש 'בלעדי' גם ללא מ' בתחילתה?
לדברי חלק מהמפרשים, התשובה חיובית, לפחות בחלק מהמקרים. לדוגמה, בדברי אברהם אבינו למלך סדום "אִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ... בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים..." (בראשית יד, כג-כד), מבארים מפרשים רבים שכוונתו לומר שלא ייקח שום דבר מלבד מה שאכלו הנערים וכו', למרות שלא נאמר כאן 'מבלעדי מה שאכלו הנערים'. כמו כן, יש חידוש בפירוש זה בכך שהד' מנוקדת בפתח, ובאופן פשוט מובן שהמדבר, אברהם אבינו מתייחס במילה זו אל עצמו, ולא למה שנאמר אחר כך. (ר' פירושי רד"ק, חזקוני ורבנו מיוחס שם).
אך בדרך כלל נראה יותר, כפי שכתבו כמה מפרשים, שהמילה 'בלעדי' מורכבת בעצם משתי מילים: 'בל' ו'עדי', כאשר המילה 'בַּל', היא מילת שלילה, כפי שרואים במקומות רבים בתנ"ך (בעיקר בספר ישעיהו ובתהלים), והמילה 'עדי' היא איזושהי מילת ייחוס. אם כך, המשמעות בלשוננו המדוברת, המילה 'בלעדָי' פירושה 'בלי אני'. כמו לדוגמה, מבוגר הפונה לילד ואומר לו: 'תסתדר בלעדי'.
לפי זה, צריך לומר שאף שהמילה 'בלעדי' מציינת את שלילת המושא שלה - כאשר נוספת האות מ' בתחילתה, היא כבר לא מבטאת שלילה גמורה אלא התייחסות שוללת לדבר שנוסף עליו, שיוצרת את המשמעות 'חוץ מ', כמו בדוגמאות הנ"ל[1].
ואכן, בפסוק שלנו, בדברי יוסף אל פרעה, לא ניתן לפרש שהמילה 'בלעדי' מתייחסת להמשך הפסוק ("אלוקים יענה..."), כמו שפירשו את דברי אברהם למלך סדום, כי אם כן, יוצאת לדבריו משמעות בלתי סבירה, באומרו שבלי ד' יענה את שלום פרעה, כי זה כמובן היפך כוונתו. גם הטעם 'אתנחתא' שתחת המילה 'בלעדי' מדגיש ש'בלעדי' עומדת בפני עצמה.
אך מאידך גיסא, גם המשמעות הפשוטה של 'בלעדי', 'בלי אני' - לא כל כך מתאימה בפסוק זה, שכן אם יוסף אומר לפרעה שד' יענה את שלום פרעה בלעדיו, הוא לא מקיים זאת בפועל, שכן אחר כך הוא ממשיך לשמוע את חלום פרעה ופותר אותו. וגם פרעה ודאי הבין את כוונתו של יוסף באופן אחר, שהרי מיד אחר כך הוא מתחיל לספר לו את חלומו.
לכן ביארו המפרשים את פסוקנו בכמה באופנים.
אפשרות אחת היא שיוסף מתייחס ל"חכמת הפתרון" שפרעה ייחס לו קודם לכן, ועליה הוא אומר שהיא לא שלו אלא "מתת אלוקים" שניחן בה מאת ד' (רש"י ומפרשים נוספים).
אפשרות שנייה היא שכוונת יוסף הייתה לומר שהפתרון יהיה 'לבד ממנו', בלעדיו, דהיינו שהוא אמנם יהיה הפותר אך לא יהיה מעורב בתוכנו, פתרון החלום יהיה ללא השפעה אישית שלו. (בכור שור).
לפי המלבי"ם המילה 'בלעדי' כן מתפרשת באופן הפשוט, דהיינו שהיא מתייחסת אל יוסף עצמו ושוללת אותו, שהחלום יפתר בלעדיו, ולא אל תוכן הפתרון (כפי שביאר ה'בכור שור') או לחכמת הפתרון (כפי שביאר רש"י). ועל הקושי בפירוש זה, שהרי יוסף כן פותר את החלום, עונה המלבי"ם שכוונת יוסף הייתה לומר לפרעה שמכיוון שרצון ד' הוא להודיע לו משהו, ד' יעשה זאת בכל מקרה, גם אם יוסף עצמו לא יהיה הפותר.
[1] וכמה מפרשים פירשו גם את דברי אברהם באופן אחר. ר' לדוגמה ספורנו ומלבי"ם שם.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
