לאחר שיעקב שולח את המנחה לעשו אחיו, ומעביר בלילה את משפחתו ואת כל אשר לו את מעבר יבוק, הוא נותר לבדו, ואיש נאבק עמו "עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר" (בראשית לב, כה).
זמן 'עלות השחר', מוכר לנו מההשלכה ההלכתית שלו, שלפיה הוא תחילת היום, כפי שנאמר במשנה (מגילה ב, ד) על מצוות רבות שזמנן ביום, שלכתחילה צריך לקיימן לאחר שתנץ החמה, 'וכולן שעשו משעלה עמוד השחר - כשר'.
מה פירוש המילה 'שחר'? ומה פירוש הצירוף 'עלות השחר'?
שתי מילים אחרות, מהשורש ש'ח'ר' - משמעותן הכללית ברורה למדיי, והן עשויות לסייע להבנת משמעות המילה "שחר", ומתוך זה תתחדד גם משמעותן, כפי שיתבאר.
- המילה הראשונה היא הצבע שָׁחוֺר, שנזכר בכמה מקומות בתנ"ך. לדוגמה: בדיני צרעת הראש (ויקרא יג, לא): "וְשֵׂעָר שָׁחֹר אֵין בּוֹ"; בנבואת זכריה (ו, ב): "סוּסִים שְׁחֹרִים"; ובשיר השירים (א, ה): "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה".
'הכתב והקבלה' (בבראשית יט, טז) והמלבי"ם (בבראשית מט, ד) מבארים את משמעות הצירוף 'עלות השחר' באופן מפתיע מעט: לדבריהם, המילה 'שחר' קרובה מאוד במשמעותה למילה 'שחור', ממש נובעת ממנה: 'שחר' הוא מראה שחרות השמים בלילה, ועלות השחר מציינת את הסתלקותה של שחרות זו, ולא את התחלת הארת הבוקר. (אמנם שני הדברים מתרחשים יחדיו, הלילה מסתלק בהגיע הבוקר, אך המשמעות המילולית הפוכה מההבנה הפשוטה: השחר הוא חשכת הלילה המתחילה להסתלק, ולא האור שמתחיל להגיע במקומה.)
פירושם של 'הכתב והקבלה' והמלבי"ם מחודש, שכן במקומות רבים – בפסוקים, במדרשים, במפרשים, וגם בדברי המלבי"ם ו'הכתב והקבלה' עצמם במקומות אחרים – נראה שהמשמעות של 'שחר' היא האור שבתחילת היום. ייתכן שגם לדרך זו, השם 'שחר' קרוב וקשור למילה 'שחור', בגלל שהוא אור די 'שחור' - מועט, כהה וכמעט לא ניכר, כדברי הנצי"ב בפירושו לשיר השירים (ו, י): 'השחר אינו מאיר הרבה מחשכת הלילה ואין צורתו שלימה, על כן אין לו הדר כל כך'. ובוודאי ביחס לאור הרגיל אפשר לומר שהשחר הוא אור 'שחור'.
- המילה הנוספת ששורשה הוא ש'ח'ר', היא הפועל לְשַׁחֵר. פועל זה נזכר בצורות שונות בתנ"ך. לדוגמה: "אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ" (ישעיהו כו, ט); "בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי" (הושע ה, טו); "שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן" (משלי יא, כז). באופן כללי, משמעותו של פועל זה היא בקשה ודרישה, אם כי מסתבר שיש לו משמעות ייחודית, שצריך להבין אותה, וכיצד היא קשורה לצבע השחור או לשחר.
כמה מפרשים מבארים את הפועל 'לשחר' כדרישה שמוגדרת על ידי זמן עלות השחר. לדוגמה, על המילים "שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן" (משלי יא, כז) מפרש הראב"ע שהשוחר טוב הוא מי 'שיקום בשחר לעשות טוב'. והמלבי"ם מבאר שם ש'השוחר הוא יותר מן הדורש, שמשחר בכל בוקר בעלות השחר'. לפי דרך זו, הפועל לשחר מבטא את תמידותה ובעיקר את הקדמתה של הבקשה, כמו שהשחר הוא קבוע ומוקדם בראשית היום. הקביעות וההקדמה של הבקשה, מורים על מידת חשיבותה לַמְשַׁחֵר.
הרש"ר הירש (בבראשית יט, א) מסביר שהייחודיות של הפועל 'לשחר' מבין הפעלים הדומים לו - 'לדרוש', 'לבקש' – היא שהדורש והמבקש אינם יודעים אם הדבר שאותו הם מבקשים קיים. לעומת זאת הפועל 'לשחר', מתייחס למציאות שקיומה ידוע, אלא שצריך לחפש אחריה ולמצוא אותה. פועל זה קשור לזמן ה'שחר', שבו אפשר כבר לזהות עצמים שאינם נראים לעין בחשכת הלילה, ועדיין צריך לחפש אחריהם, כי אינם גלויים וניכרים כפי שיהיו בהמשך היום.
מחדש הרש"ר הירש - זו הסיבה שהצבע השחור נקרא כן, לפי ש'הוא הצבע המבליע את העצמים ומעלימם, כך שעלינו לחפש אחריהם כדי לגלותם.'
לא במקרה נמשך מאבקו של האיש עם יעקב עד עלות השחר. יש על כך אריכות בדברי חז"ל, ובאופן כללי ניתן לומר שיש בעניין המאבק עד עלות השחר 'מעשה אבות סימן לבנים', ועלות השחר מורה על תחילת גאולתן של ישראל, לאחר כל חשכת הגלות והצרות שעברו עליהם, כפי שנאמר בפסיקתא (שיר השירים ו, י):
'מה השחר הכל מחכים לו, כך מלך המשיח כל ישראל מחכים לו.
ומה השחר בא אחר האפילה, כך ישועת ישראל באה אחר צרות הגלות.'
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
