תיאוריית 'המפץ הגדול' טוענת שהיקום כולו היה מכונס בהתחלתו בנקודה אחת. תיבת נח היא הדגמה מוחשית לכך שאפשר לחזור ולצמצם את תמצית העולם כולו בנקודה אחת ושמה 'תיבה'.
בשם הבעש"ט מובא שסיפור התיבה במבול הוא כעין משל לפעולת התורה והתפילה. החיים הגשמיים הם כמו ים סוער שסוחף את האדם אך יש לו יכולת להתכנס אל תוך ה'תיבה' = מילה של התורה והתפילה ולמצוא שם עולם שלם פנימי שלא תלוי במה שמחוץ לו. לפירושו של הבעש"ט מדובר על כל אחת מתיבות התורה והתפילה, כיוון שבכל אחת יש עולמות שלמים. נראה שלכל התיבות יש מקור בתיבה אחת - שם הוי"ה.
התיבה מגינה על נח ומי שאיתו. קדם לו קין שחטאו העמיד אותו חשוף לפגיעה: "הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי", ולכן: "וַיָּשֶׂם ה' לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל מֹצְאוֹ" – "חקק לו אות משמו במצחו". נראה שלקין הספיקה אות אחת משמו של הקב"ה כדי להגן עליו, אך חטאי דור המבול דרשו 'תיבה' שלמה - שמו המלא של הקב"ה - כדי להגן על תמצית העולם כולו: "וַיִּסְגֹּר הוי"ה בַּעֲדוֹ" - הגין עליו שלא שברוה, הקיף התיבה דובים ואריות והיו הורגים בהם". שם הוי"ה הוא ה'תיבה' שמגינה על העולם שבתוכה.
אם כן המבול הוא חזרה למציאות שקודם הבריאה, בה הכל היה כלול בשמו של הקב"ה שהוא הגרעין - ה'מפץ הגדול', וממנו יצא ונברא הכל ('ברא' בארמית=חוץ). לכן בסיום המבול יש צורך לצוות על התחלת הבריאה המחודשת: "צֵא מִן הַתֵּבָה... וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ". למרות הקושי הפיזי בתיבה נראה שהיה נח לנח להשאר במציאות הרוחנית של התיבה, בלי צורך להתמודד שוב עם העולם שנמצא כביכול מחוץ לשמו של הקב"ה.
ואמנם גם לאחר היציאה מן ה'תיבה' יש צורך לשמור על השייכות אליה. אך הדור הבא- דור הפלגה מנסה לנתק את קישורו לשם ה': "וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם" - הֵסִיעוּ עַצְמָן מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָמְרוּ אִי אֶפְשֵׁינוּ לֹא בוֹ וְלֹא בֶּאֱלָהוּתוֹ". בשלב זה מוכרחת להיוולד האומה הישראלית שנושאת את ה'תיבה' ושם ה' נקרא עליה. במקום תיבת נח תבוא התיבה של משה שעל ידו ניתנו לנו תיבות התורה.
האומות שעוד לא יכולות לקרוא בשם ה' המלא מסתפקות באות אחת משמו של הקב"ה: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ", שמספיקה כדי להגן עליהם משובו של המבול. לכן הם מעמידות לעצמן אלוהות חלקית: "וַיְהִי הוּא מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו"- נסר מתיבתו של נח", וכן עשה 'אותו האיש' ש'זקף לבנה' אחת מכל הבניין השלם של תורת ישראל 'והשתחוה לה'. רק לעתיד לבוא: "אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם הוי"ה לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
