הדמות המרכזית שפועלת בפרשה היא עבד אברהם. אמנם שמו לא מוזכר אפילו פעם אחת, אך מקובלנו שזהו אליעזר. חז"ל מתייחסים לעובדה שאליעזר העבד מקבל מקום משמעותי כזה בתורה ואומרים: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים", ועל כן התורה מקדישה לדבריו של אליעזר פסוקים רבים כל כך.

חשיבותו של אליעזר נלמדת גם מהמקום היחיד ששמו מופיע בתורה: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם ה' אלוקים מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר. וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּה זָרַע וְהִנֵּה בֶן בֵּיתִי יוֹרֵשׁ אֹתִֽי". כלומר שהיורש האלטרנטיבי של אברהם כל עוד לא נולד יצחק הוא אליעזר!

אפשר לפרש שאברהם לא מתכוון שכך ראוי להיות, אלא שזו תהיה התוצאה בלית ברירה (עי' פירוש החזקוני והספורנו). אמנם הרד"ק מפרש "...שחשב (אברהם) כי הזרע שאמר לו (ה') יהיה אחד מבני משפחתו שהוא חשוב כזרעו... או הגדל עמו ובן ביתו שהוא חשוב לו כזרעו כמו אליעזר...". האפשרות שהיורש יהיה מבני משפחתו של אברהם היא הגיונית. הכוזרי מסביר שבאנושות יש 'סגולה' שעוברת בדורות מאדם עד נח ועד אברהם, ולבסוף מופיעה בעם ישראל. כיוון שהסגולה עברה דרך תרח אבי אברהם ייתכן שהיא תמשיך אצל אחד מבניו האחרים. ואמנם, כפי שביארנו בפרשת וירא, לוט ממשפחת אברהם יורש חלק מנחלתו של אברהם, ובו אמנם מופיע 'ניצוץ' מן הסגולה ע"י רות.

לעומת זאת האפשרות שהעבד, עם כל גדולתו, יהיה היורש של אברהם תמוהה- הרי הוא רחוק מן ה'סגולה'? במדרש מבואר שלא זו בלבד שאליעזר לא שייך לבני שם הנבחרים, אלא הוא מבני כנען הארורים. וכן מפרש רש"י בפרשתנו: 'אלי לא תלך האשה. אלי כתיב, בת היתה לו לאליעזר, והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו, אמר לו אברהם, בני ברוך ואתה ארור, ואין ארור מדבק בברוך'. האם ייתכן לומר שיורשו של אברהם יהיה כנעני?

אפשר לבאר את דבריו על פי מושג הירושה. מלבד הירושה הרוחנית הגדולה שעוברת לזרעו של אברהם, התורה מבארת שמדובר גם על ירושה פיזית שעיקרה ירושת הארץ: "לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ". בהמשך מתברר שירושת הארץ תלויה בברית המילה: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם... וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם". וכן מפורש ברש"י: 'ואתנה בריתי. ברית של אהבה, וברית הארץ להורישה לך על ידי מצוה זו'. כלומר שע"י ברית המילה זכה אברהם להתקשר אל הארץ בקשר מוחלט של 'ברית', יותר מאשר ההבטחות שניתנו לו בתחילה.

האם ירושת הארץ ע"י הברית אפשרית רק לישראל? ודאי שקישורם של ישראל לארץ הוא האמיתי והנצחי אך מצאנו ש'בעלי ברית' אחרים מצליחים להאחז בארץ באופן זמני בזכות המילה. בדורנו אנו רואים בפועל כיצד זכות המילה עומדת לבני ישמעאל לעכב אותנו מירושת הארץ.

מלבד ישמעאל נימולו גם "כָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן נֵכָר" ובכלל זה ודאי גם אליעזר שהיה 'בן ביתו'. החיוב למול את העבדים הוא חלק מהתהליך של גיורם ובכך הם נעשים חייבים במצוות כאשה. אם כן ייתכן לומר שדווקא כלפי עבד כנעני, שיש לו יכולת לצאת ממעמדו הארור ולהיות חלק מישראל, יש הגיון לומר שהוא יהיה היורש של אברהם. אלא שדברי אברהם שאליעזר יהיה יורשו נאמרו לפני שהצטווה על המילה. מה היה מעמדו של אליעזר לפני שנימול?

אם נתבונן נראה שמושג ה'ברית' מופיע אצל אברהם עוד לפני הציווי על המילה: "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית אַבְרָם". נראה לומר שברית המילה היא 'ברית אברהם', שהרי שינוי השם בא יחד עם הציווי על המילה. אבל גם לפני כן היתה 'ברית אברם' שבה השתתפו כל "חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת" שהתחנכו בתורתו של אברהם. מי שהיה הראשון לברית זו הוא אליעזר שהיה שקול כנגד כולם שהרי 'הוא מנין גימטריא של שמו'. לכן סבר אברהם שהראוי ליורשו הוא אליעזר.

ואמנם על פי המדרש ירושה זו התקיימה בפועל גם לאחר שנולד יצחק. בפרקי דר"א נאמר שאליעזר הוא עוג מלך הבשן. כפי שראינו בפרשת וירא ירשו עמון ומואב את חלקם בעבר הירדן המזרחי מכוחו של אברהם. חלקו האחר של עבר הירדן הוא הבשן- מלכותו של עוג, שגם הוא נכלל בשטח שזכה בו אברהם, וייתכן לומר שאברהם הוריש לעבדו את אותו חלק בארץ.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.