בפרשת שופטים חוזר פעמים אחדות צמד המילים 'דם נקי'.
נתבונן בכל אחת מהמילים שבצמד מילים זה לחוד, וגם במשמעות צמד המילים .
'דם', הוא הנוזל האדום שזורם בגופם של בני אדם ובעלי חיים.
זרימת הדם בגוף חיונית לכל חי, כפי שנאמר בפרשת 'ראה' "כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ" (יב, כג), ולכן 'שפיכתו' מתארת מצב של הפסקת חיים (אף כאשר היא נעשית בלי הוצאת דם ממשי).
התואר 'נקי' מבטא בדרך כלל פטור של אדם מחיוב כלשהו שהיה עלול להיות חייב בו, כגון "וְאִם לֹא יִתְּנוּ לָךְ וְהָיִיתָ נָקִי מֵאָלָתִי" (בראשית כד, מא), וכן במקומות רבים נוספים.
על פי זה מתבאר, ששפיכת 'דם נקי', מורה על הריגת מישהו שהיה 'נקי' מדין מוות, שלא היה חייב מיתה. הקצאת ערי מקלט מנומקת בתורה לתכלית של "וְלֹא יִשָּׁפֵךְ דָּם נָקִי" (דברים יט, י), כלומר מכיוון שהרוצח בשגגה אינו חייב מיתה, וגואל הדם עלול להורגו, מצווה התורה לאפשר לרוצח בשגגה להימלט לערי המקלט, ובכך לשמור על חייו. זו המשמעות במקומות נוספים, כגון לקמן "אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי" (דברים כז, כה) ועוד.
אך הבנה זו מעוררת קושי בשניים-שלושה מקומות בפרשתנו.
- בסוף דיני ערי המקלט, נאמר שרוצח במזיד שבורח לעיר מקלט, חייב מיתה, ומסיימת התורה: "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטוֹב לָךְ" (יט, יג). וצריך ביאור מה כוונת הפסוק, הרי מי שחייב מיתה הוא בדיוק ההיפך מ'דם נקי', שהוא הפטור ממיתה!?
- בסוף הפרשה, בפרשת עגלה ערופה, נזכר ביטוי זה פעמיים (כא, ח-ט):
בתפילת הכהנים לד' הם אומרים "אַל תִּתֵּן דָּם נָקִי בְּקֶרֶב עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" (כא, ח-ט). לאחר מכן נאמר, בדומה למה שנאמר לעיל לגבי הריגת רוצח במזיד, "וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה'". גם כאן, נשמע לכאורה שהכוונה דווקא למי שחייב מיתה, שהתורה מצווה להורגו (כפי שמתבאר בדברי רש"י בפסוק ט), ולכאורה מתפרש ממילא שהכהנים התפללו גם שד' לא ישאיר את הרוצח בקרב עם ישראל.
מפרשים רבים התייחסו לשאלות אלו, ותירצו באופנים שונים למי הכוונה בביטוי 'דם נקי'.
- אונקלוס ומפרשים נוספים, מבארים שכוונת הפסוקים הללו היא לרוצח (לפחות בפסוקים הראשון והשלישי, ולדברי חלק מהמפרשים גם בפסוק השני). אונקלוס בתרגומו פשוט מוסיף את המילה 'אשדי' לפני המילים 'דם נקי' ('דם זכאה'), דהיינו מדובר במי ששופך דם נקי. מובן שיש חידוש ודוחק בזה שהפסוק משמיט מילה זו, אף שחסרונה ממש הופך את משמעות הביטוי. ['הכתב והקבלה' פירשו באופן מחודש, מוזמנים לעיין בדבריו.]
- כמה מפרשים מבארים גם הם שיש כאן חיסרון מילה , אך לדבריהם חסר בפסוק שם פעולה. ראב"ע מבאר בשתי דרכים, ש'דם נקי' מכוון למעשה הרציחה, כאילו כתוב 'שפיכת דם נקי', לפי פירוש אחד המילה "ובערת" היא ציווי, לבער ולכלות את מעשה העבירה הזה מהחברה; ואילו לפי הפירוש השני זו הבטחה אלוקית, שעל ידי שנעניש את הרוצח וננהג כדיני התורה, לא יקרו עוד מקרים כאלה. וכעין פירושו השני מפרשים רבנו בחיי והנצי"ב שם.
- כמה מפרשים מבארים שאין כאן שום חיסרון מילה. לדבריהם, דם הנרצח 'תובע' את עונש הרוצח, וכוונת הפסוק שעל ידי הריגת הרוצח, תשקוט תביעת הדם הנקי. לפי 'הכתב והקבלה' זו רק מליצה לשונית, אך לפי הנצי"ב זו מציאות רוחנית ממש ובמפרשים אחרים משמע שהדברים כפשוטם, כפי שמביא בעל ה'משיבת נפש', שיש לכך גילויים ברורים במציאות:
"שמעתי אומרים כל זמן שהרוצח בחיים אין דם נהרג מבליע בארץ אלא רישומו ניכר כל זמן חיות של רוצח, וכשנעשה נקמה מן הרוצח נבלע לגמרי, ועליה קאי שנבער דם הנקי של נרצח שלא ירתיח עוד וזה כשנהרג הרוצח... ועוד מופת כשעומד הרוצח אצל הנרצח אחר ימים רבים יחזרו הדמים לזוב מן הפצעים כאילו הרגוהו בו ביום. ברוך המפליא פלאות מתורתו."
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
