אני כהן?!

אחד הנושאים המופיעים בפרשתנו הוא המעשרות. והנה ניתן לחלק את המעשרות לשני סוגים. האחד, מעשרות הניתנים לאחרים - כהנים, לויים ועניים, כגון תרומה גדולה, מעשר ראשון וכו'. והשני, מעשר שכל אדם אוכלו בקדושה בירושלים - מעשר שני, וכלשון הרב קוק (עין איה ברכות ב 407 יט): "מעשר שני אינו ניתן לאחרים כי אם בעלים אוכלים אותו בקדושה לפני ה'."
מה משמעות הדברים? פעמים רבות נדמה לאדם שאינו מסוגל לעלות בעצמו במעלות הרוחניות ולהתקרב אל ה', ועל כן הוא תולה את הקשר עם ה' במתווכים בלבד שיחברו אותו אל הקודש, ככהנים במקדש וכרבנים היום... עד כדי שבמצב קיצוני אדם זה מסיר מעצמו לחלוטין את האחריות ותולה את כל עולמו הרוחני באחרים. על מנת להימנע מטעות חמורה זו, בא מעשר שני ללמדנו שאף על פי שאנו נזקקים לקשר עם אנשים בעלי מעלה רוחנית אין הדבר אומר שאנו פטורים מהעבודה העצמית, כי בכל אחד מאיתנו ישנו גרעין כהונה, גרעין קדושה, 'כהן קטן', ואותו אנו מסוגלים וחייבים לחשוף, כפי שמעידה התורה לגבי מעשר שני. וכדברי הרב קוק (שם) "כשם שבכלל האומה צריכים שימצאו אנשים מיוחדים עובדים עבודת הקודש... על כן ראוי להכיר הספקת צרכיהם לחובה קדושה (המעשרות לכהנים וללויים), כן יש באדם עצמו בכל אחד ואחד צדו הרוחני השכלי וזה הכוח הוא הכהן הפרטי (הנמצא בכ"א) שראוי להכירו לטוב... שהוא יסוד אושרו והצלחתו על כן יאכל המעשר השני בקדושה לעצמו". זוהי מהותו של חודש אלול המתבטא בתשובתו האמתית והעצמית של האדם, בלוקחו אחריות על חייו ומעשיו...

באדיבות ערוץ מאיר

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.