ברכת משה לבנימין היא: "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד ה' יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן". הפסוק מדבר על בית המקדש, שתמיד היה בחלקו של בנימין, אבל מה פירוש "בין כתפיו שכן"? מהמילים "בין כתפיו שכן" אומרת הגמרא שלמד דוד שבית המקדש אמור להיות בין הרים אבל נמוך מהם, כמו שתי כתפיים משני הצדדים. ובאמת בספר יהושע נקראת ירושלים כתף: "כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלִָם".

אם נסתכל על שדרת ההר המרכזית של ארץ ישראל נראה שבאמת ירושלים נמצאת בין שתי כתפיים: הר חברון מצד אחד והר בית אל מצד שני, בשניהם הפסגה גבוהה מאלף מטר מעל פני הים, וביניהם, נמוך יותר, הר ירושלים שמגיע לגובה של 900 מטר. גם בהר ירושלים עצמו, בצד אחד יש את הר גילה, ובצד שני את נבי סמואל, שניהם מעל 900 מטר, וביניהם העיר עצמה נמוכה יותר. וגם כשנגיע אל הר הבית עצמו נראה שבצד אחד יש את הר הזיתים, ובצד שני את הגבעה המערבית, שעליה נמצאת היום העיריה, וביניהם הר הבית נמוך יותר. וכך נאמר "יְרוּשָׁלִַם הָרִים סָבִיב לָהּ".

אלא שלא מובן למה "בין כתפיו" הוא מקום נמוך בין מקומות גבוהים? הרי הראש גבוה יותר מהכתפיים, והיה צריך להיות מקום גבוה בין מקומות נמוכים יותר. ועוד קשה קושיה טופוגרפית: כל הכתפיים שציינו מכוונים צפון ודרום, הר חברון והר גילה מדרום, הר בית אל ונבי סמואל מצפון, אבל דוקא הר הזיתים והגבעה המערבית מכוונים מזרח ומערב, ולמה הם השתנו?

נראה שירושלים לא מייצגת ראש זקוף בין כתפיים, אלא מי שמתכופף כלפי מטה, שאז הכתפיים שלו גבוהות מהראש. ירושלים מתכופפת אל המקומות הנמוכים בעולם, כדי להרים אפילו אותם. ולכן, אומר אחי הרב אליהו, נמצאת ירושלים דווקא ליד סדום, שהיא המקום הנמוך ביותר בעולם, כדי להרים אותה. אלא שכל זמן שהקב"ה לא מתגלה בעולם לגמרי, והרשעה מרימה ראש, אי אפשר שסדום תראה את ירושלים. כי זה יעמיד את סדום כל הזמן באיום מצד ירושלים, וסדום תצטרך להלחם בה. ולכן ירושלים צריכה להיות מוסתרת מסדום, ולכן הר הזיתים זז למזרח, להבדיל בין סדום ובין ירושלים.

אומרת ההפטרה של חג ראשון בזכריה, שלעתיד לבוא, כשהגויים יבואו כבר במילא להלחם בה' מלחמה גלויה, בגוג ומגוג, אז יתגלה ה' בעולם. וממילא: "וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה". לא יהיה עוד הבדל בין סדום לירושלים, אלא גם ההרים שסביב הר הבית יעברו לכיווני צפון דרום, ותפתח גיא שתחבר בין ירושלים לסדום כדי לתקן את סדום: "בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי", וכמו שאומר יחזקאל "הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה... וְנִרְפּוּ הַמָּיִם... כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים". ואז גם לא יצטרך להתכופף אל המקומות הנמוכים אלא הראש יחזור להיות גבוה בין הכתפיים: "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת", כי לא יצטרך לרדת אל הגויים אלא הם יעלו אליו: "וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם".

[עיון נוסף והרחבה: ר' צדוק הכהן מלובלין - רסיסי לילה אות ד 'והכל הוא לפי זוך הלב', אברבנאל יחזקאל פרק מז פסוק י 'ואמנם הפן השני מהרמז', מלבי"ם יחזקאל פרק מז פסוק ה]

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.