מדו - תרגם אונקלוס: לבושין

כתב רמב"ן - "אונקלוס תרגם מדו לבושין, ונראה כי אצלו מדו שם יכלול כל בגדיו, כאלו אמר ולבש הכהן בגדי בד". ע"ש, וע"ע רש"י ושאר המפרשים.

בד - תרגם אונקלוס: דבוץ

המילה "בד" בתורה יש לה כמה משמעות - א. פשתן, כמו כאן, וכן "ועשה להם מכנסי בד" (שמות כח מב). ב. מקל, כמו "בדי עצי שטים" (שמות כה יג). ג. מלשון יחיד, כמו במילה לבד, וכן כמו "בד בבד יהיה" (שמות ל לד) שפירש רש"י "נראה בעיני שהוא לשון יחיד, אחד באחד, יהיה זה כמו זה". והתרגום תרגום בכל מקום לפי עניינו ומלמדנו את פירוש המילה [אמנם "בד בבד" תרגם "מתקל במתקל" ולכאו' אינו כפירוש רש"י, אך אכמ"ל].

מה שהוסיף התרגום דל"ת ולא כתב לבושי בוץ, זה כדרכו להוסיף אותיות שימוש גם כשבתורה הם הושמטו.

והרים - תרגם אונקלוס: ויפרש

ומלמדנו שההרמה כאן אין עניינה עצם ההגבהה, אלא הנטילה של הדשן ממקומו. אבל לשון הרמה שעניינה עצם ההגבהה, מתורגמת מעין לשון העברית, כמו "וישאו את התבה ותרם מעל הארץ" (בראשית ז יז) "ונטלו ית תיבתא ואתרמת מעל ארעא".

אצל - תרגם אונקלוס: בסטר

"בסטר" פירושו בצד, כמו "ושמתם אתו מצד ארון ברית ה'" (דברים לא כו) מתורגם "ותשוון יתיה מסטר ארון קימא דיי". ומלמדנו התרגום מהו פירש "אצל".

יש לשאול מה ההבדל בלשון התורה בין "אצל" ל"צד", וכן מאידך לשאול על מה שיש מקום ש"אצל" מתורגם "לקבל" (עי' בראשית לא ג) שפירושו למול. ונראה שבלשון התורה להניח דבר "בצד" דבר אחר הכוונה שהוא מונח על הדופן של הדבר, ואילו להניח "אצל" דבר הכוונה לידו. אמנם בלשון התרגום "בסטר" הוא לא רק כשמונח עליו אלא גם כשנמצא לידו, אלא שזה דווקא באופן שהדבר הראשון הוא גדול ומשמעתי ואז אפשר לומד שהדבר השני נמצא בצד (בסטר) הדבר הראשון, אבל באופן ששני הדברים שקולים אין לומר "בסטר" אלא "לקבל", כלומר זה מול זה.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.