לפני כשנה נהרגו שני ילדי משפחת פלאי בפיגוע רצחני, כשעמדו בתחנת אוטובוס סמוך לביתם בשכונת רמות בירושלים. במהלך השבעה, סיפרה אמם שכאשר נתקלו בקושי, לאחד מהם היתה אמרה שגורה על לשונו: "אל תאמר 'אוף', אמור פרק ק'", כשכוונתו לפרק ק' בספר תהילים, ובו חמישה פסוקים. בארבעים ושלוש המילים שבו שזר דוד המלך ע"ה הודיה נפלאה להקב"ה:

מִזְמוֹר לְתוֹדָה הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ. עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה הוֹדוּ לוֹ בָּרְכוּ שְׁמוֹ. כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.

תהילים פרק ק'

נזכרתי בסיפור כשקראתי בפרשת השבוע את הפסוק: "אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ וְהִקְרִיב עַל זֶבַח הַתּוֹדָה חַלּוֹת מַצּוֹת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן וְסֹלֶת מֻרְבֶּכֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשָּׁמֶן" (ז, יב).

אדם שניצל מסכנה, מביא קרבן שבו הוא מודה להקב"ה על הנס שאירע לו. כיום, שלצערינו הרב אין לנו בית מקדש ואין אנו יכולים להביא קרבן, אומרים אנו פרקי תפילה ותודה, ואחד הבולטים שבהם, פרק ק' בתהילים שמיטיב לבטא את הבעת התודה כלפי הקב"ה כתחליף לקרבן תודה, בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו".

נשאלתי פעם על פרקי ההודיה, מאחר שכיום הם תחליף להבאת קרבן, מדוע על כולנו להודות לקב"ה, הלא כשבית המקדש היה קיים, את קרבן התודה היו מביאים רק יורדי הים, הולכי מדבריות, חולה שנתרפא והיוצא מבית האסורים? מדוע כולם מודים להקב"ה, על אף שלא נעשה להם נס או הצלה?

השבתי לשואל ששמעתי על כך רעיון בשם הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל, שהשבוע מלאו שנתיים להסתלקותו לגנזי מרומים. הוא סיפר על יהודי שיום אחד לאחר תפילת שחרית פרס מפה על השולחן וחילק לציבור המתפללים יין לשתיית 'לחיים'.

כשנשאל לפשר השמחה, השיב שיום קודם, כשחצה את הכביש פגע בו רכב, וב"ה הוא יצא מהתאונה בריא ושלם. על הצלה זו הוא מודה לקב"ה ומשתף בכך את הציבור.

למחרת, לאחר שחרית ראו יהודי אחר שפרס מפה והוציא מהשקית שלו כוסיות ובקבוק יין לשתיית 'לחיים'. שאלו אותו המתפללים: מה קרה לך, האם גם בך פגע רכב?

הלה השיב בשלילה, ונימק את הבאת בקבוק היין. הוא הסביר שהוא שמח ומודה שמזה 20 שנה חוצה את אותו כביש, וב"ה אף פעם לא פגע בו רכב.

רבי חיים הסביר את ההקשר לסיפור. ברור לכולם שעל יהודי שהתרפא מחליו או שיצא מבית האסורים לומר 'מזמור לתודה'. אולם על כל שאר האנשים בעולם להריע לה' ולהודות לו על כך שהם לא חלו ולא הוכנסו לבית האסורים.

חיבת קרבן תודה אצל הקב"ה

כדי להבין עד כמה רצוי וחביב קרבן התודה אצל הקב"ה, נסיים בדברי חז"ל במדרש אגדה בפרשתנו שאומרים על קרבן התודה: "את מוצא כל הקרבנות שהיו מביאים היו באים על העבירות... אבל התודה היתה באה על חנם, אמר הקדוש ברוך הוא: חביבה היא עלי יותר משאר הקרבנות, לכך נאמר 'זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי' (תהלים נ, כג), ומהו 'יְכַבְּדָנְנִי' בשני נונין? רצה לומר בעולם הזה ובעולם הבא".

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.