פרשות בהר בחוקותי הן פרשות הגאולה חומריות בתורה. מושג הגאולה בתורה פרטי כמעט תמיד לגאולה שחרור אדמה, בית, רכוש או אדם המשועבדים לאדם אחר וכן גאולת דם. מי שהרחיב את מושג הגאולה הכללית, גאולת העם, היו הנביאים ובראשם ישעיהו. אפילו לגבי גאולת מצרים שמתרחש בה מוזכרת הגאולה רק פעם בראשו ועת: "גָֽאַלתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָּטִים גְּדֹלִֽים", "נָחִית בְחַסְדָּךָ עַם זוּ".

לעומת הגאולה הכללית שהיא תהליך ארוך ומורכב מכמה שלבים, הגאולה הפרטית היא אירוע חד פעמי, וכך נראים תיאורי הגאולה בפרשתנו. אלא שהמדרש רואה גם כאן: 'תניא רבי יוסי ברבי חנינא אומר בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית: אדם נושא ונותן בפירות שביעית- לסוף מוכר את מטלטליו, שנאמר: ...וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך... לא. הרגיש לסוף מוכר את שדותיו, שנאמר: כי ימוך אחיך ומכר מאחוזתו, לא באת לידו עד שמוכר את ביתו, שנאמר: כי ימכור בית מושב עיר חומה... לא באת לידו עד שמוכר את בתו... לא באת לידו עד שלוה ברבית, שנא': ...אל תקח מאתו וגו', לא באת לידו עד שמוכר את עצמו, שנאמר: וכי ימוך אחיך ונמכר לך, לא לך אלא לגר שנאמר לגר, ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנאמר גר תושב, משפחת גר זה עובד כוכבים. , עובדות אומרות זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה'.

אמנם המדרש מתאר תהליך שלילי שבו השעבוד ומחמיר, אך העקרון של ראיית הפרשה כתהליך יכול ללמוד אותה גם כתהליך חיובי- בתהליך הגאולה. ואכן חז"ל והמפרשים מצאו בפרשה רמזים לתהליכי הגלות והגאולה מאז גלות בבל ועד הגאולה האחרונה, ולאפשרויות השונות שתהליכים כאלה שיתרחשו.

לאחר של 'תהליך הגאולה' בפרשתנו מובאות 6 אפשרויות שונות של גאולה: "אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ. יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל... וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל" . העקרון שישנם אפשרויות גאולה שונות מבואר בכמה מקומות למשל: 'זכו– אחישנה, ​​לא זכו– בעתה', אך כאן הוא מפורט הרבה יותר.

בפירוש 'דעת זקנים' מבאר: 'או דודו- זה הקב"ה שנא' זה דודי וזה רעי, או בן דודו -זה מלך המשיח שנאמר בו אמר אלי בני אתה... או השיגה ידו- ע"י מצות וזכיות שבידו.. ויצא בשנת היובל- כלומר ביום שימשוך הקב"ה ביובל ויתקע בשופר', אמנם לפירושו מבוארות רק חלק מהאפשרויות.

בעל הטורים מוצא כאן רמז נוסף: 'בן דדו- חסר וי''ו אותיות בן דוד'. אמרו יש לומר ש'דדו' רומז לדוד המלך עצמו. כלומר שהגואל-המשיח יכול להיות צאצא (בן) של דוד המלך או שדוד עצמו יקום לתחיה ויחזור למלכותו. הגמרא משלבת את שתי האפשרויות: 'אמר רב יהודה אמר רב עתיד הקדוש ברוך הוא להעמיד להם דוד אחר שנאמר: ועבדו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם, 'הקים' לא נאמר אלא 'אקים' א"ל רב פפא לא והכתיב . : ודוד עבדי נשיא להם לעולם, למשל קיסר ופלגי קיסר'. כלומר שלעתיד יהיו שני מלכים- דוד ה'מקורי' ואחד מצצאיו שיקרא גם הוא דוד.

נראה שניתן למצוא בתנ"ך עצמו הסבר לכמה מן האפשרויות לגאולה. הדין של גאולת השדה מופיע במגילת רות שהיא שורשו של דוד המלך. כאשר רות באה לבקש מבועז: "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל אֲמָתְךָ כִּי גֹאֵל אָתָּה" מתברר שיש שתי אפשרויות של גאולה: "וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי גֹּאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי". מה היחס בין שתי האפשרויות? לשיטת ריב"ל 'שַׂלְמוֹן (אביו של בעז) וֶאֱלִימֶלֶךְ וְטוֹב (הגואל הקרוב יותר) הָיוּ אַחִים'. בהמשך מתברר שגאולתה של רות כוללת "אֶת כָּל אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן". אם כן מופיעות כאן 3 האפשרויות הראשונות בפרשתנו: טוב הוא 'אחד מאחיו' של אלימלך ודודם של מחלון וכליון ובעז בן שלמון הוא בן דודם.

מגאולתה של רות נולד כאמור דוד המלך. אפשר לומר שאילו הגואל היה 'דוד' היה הגאולה מגיעה גם היא ע"י דוד המלך ה'מקורי' וכיון שנעשה לאחרונה ע"י 'בן דוֹד' גם הגאולה עיקרה ע"י משיח בן דוד. אמנם שיטת חכמים גם בעז היה אחיו של אלימלך ואם כן גם הוא דודם של מחלון וכליון גם בגאולה האחרונה דוד המלך עצמו.

אם נחזור לפירוש 'דעת זקנים' נוכל לבאר יותר את ההבדל בין האפשרויות. שלמה המלך הוא 'בן דוד' והוא זה שקורא לקב"ה לראשונה 'דוד'. כלומר שהוא הופעה קרובה יותר להתגלות ה'דוד'- התגלות האלוקית עצמה ולעומתו מלך המשיח נקרא 'בנו' של הקב"ה הוא 'בן דוֹד'.

שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.