ארבעת הבגדים הייחודיים לכהן הגדול עשויים כך שכל אחד מהם מזכיר עניין מסויים הקשור אל הקודש: לכל אחד מן הבגדים הללו מצורף חפץ מיוחד או כתב מיוחד, ואותו חפץ או כתב מוגדר בתורה בתור היעוד של אותו הבגד: על האפוד נמצאים אבני השוהם, על החושן שנים עשר אבני חן, על המעיל ישנם פעמונים המשמיעים את קול הכהן בבואו אל הקודש, ועל הציץ ישנו כתב 'קודש לה''.
אם כן, ארבעת בגדי הכהן הגדול אינם רק לכבוד ולתפארת במובן של הדר ופאר. אלו בגדים שנותנים הקשר רחב לעבודת הכהן הגדול: הם מבליטים עקרונות רוחניים מסויימים שהם חלק מהותי משליחותו ותפקידו.
חשוב לבחון מה היחס בין ארבעת הבגדים, וכיצד היסודות הרוחניים שהם מבליטים מצטרפים למערכת אחת:
המעיל
המעיל מדגיש את חשיבותו של הכהן הגדול עצמו: 'ונשמע קולו בבואו אל הקודש'. החזקוני כותב שהקול של המעיל נועד "כדי שיהא [הכהן הגדול] ניכר ונבדל להיות קדש קדשים משאר הכהנים המשרתים שם". כלומר המעיל מציין שהלובש אותו הוא אדם בעל מעלה עליונה, למעלה מכל מעלות הקדושה הקיימות בישראל ובעולם! כמובן שבכך הוא נותן ערך עליון לכל פעולה שעושה הכהן הגדול, ומעמיד אותה כראשונה במעלה. הפעמונים המזכירים את הכהן הגדול נמצאים בצד הנמוך של גופו – בתחתית המעיל, ובכך הם מצביעים על הקדושה והעליונות של הצד התחתון של בית המקדש – האדם המקריב לגבוה.
הציץ
הציץ הוא תכשיט שעליו שם ה': בכך מכריז הציץ לשם מי מכוונת כל עבודת הכהן הגדול – היא נעשית לשם שמים. אולם לציץ משמעות רחבה יותר: הרי בניגוד לכל מקדשי העולם העתיק, בבית ה' אין צלם ודמות. משום כך מי שנוכח בעבודת המשכן עשוי היה לתמוה – למי בעצם נעשית כל העבודה הזאת? בעיניים רגילות נראה היה כביכול שמדובר במקדש ריק – שלא ניכרת בו הנוכחות שאליה עובדים. אך במקום אחד – במצחו של הכהן שהוא הראש לכל עובדי המקדש, נמצאת בגלוי הנוכחות הזאת: שם ה' שעל מצחו מעיד שכל העבודה מכוונת לשם שמים. אצל עם ישראל היישות הנעבדת אינה מופיעה בצורת דמות ציורית, אלא בתור כתב מופשט.
לעומת פעמוני המעיל המוצבים בתחתית של שאר הבגדים, הציץ מופיע גבוה – על מצח הכהן. כך שהזכרת שם ה' מצביעה על הצד העליון של כל עבודת המקדש: הפנייה אל בורא העולם.
אם כן, מתוך ארבעת הבגדים המרכזיים של הכהן הגדול, שנים מזכירים את הכהן הגדול נציג ישראל מלמטה, ואת הקב"ה מלמעלה.
החושן והאפוד
את מה מזכירים שני הבגדים הנוספים – החושן והאפוד הנמצאים באמצע גובה הכהן? שניהם ממוקדים בשבטי ישראל. שמות בני יעקב נכתבו פעם אחת על אבני השוהם של האפוד ופעם שניה על אבני החושן.
כלומר הענין המרכזי אותו הכהן הגדול נושא איתו בעבודתו הוא היותו הנציג של כלל עם ישראל. מדוע נצרכים שני בגדים כדי לציין זאת?
ניתן לראות כי יש הבדל מרכזי בין שניהם: באפוד נמצאים כל השבטים יחד כמקשה אחת – ישנן שתי אבני שוהם, ועל כל אחת מהן מצויה רשימה של שישה שבטים. לעומת זאת בחושן נרשם כל שבט באמצעות אבן נפרדת משלו. הבדל זה מסמן כי ישנן שתי רמות של קשר בין הכהן הגדול לבין העם ששלח אותו: הקשר העליון יותר הוא לכל העם יחדיו – לשבטים המקובצים יחדיו סביב ראשו. הימצאות שתי האבנים עם שמותיהם על כתפי הכהן מקרבת אותם מאד לציץ עם שם ה' המצוי על מצח הכהן. אך קשר זה הפונה רק לאיחוד של השבטים אינו מספיק, והוא עלול להיות עליון וגבוה מדי. לכן החושן מפרט את כל השבטים שבט שבט, כדי שלכל אחד מהם יהיה מקום עצמאי על לב הכהן הגדול. באופן זה מחוברים כל שבטי ישראל לכל עבודה מעבודות הכהן הגדול – גם לחוד וגם ביחד.
ונמצא שבגדי הכהן הגדול מסמנות מערכת שלימה של חיבור: הקומה הבסיסית ביותר (הפעמונים ברגלי הכהן) מזכירה את זכות הכהן הגדול עצמו. למעלה מכך, בלב הכהן (החושן) מוזכרת זכותם של כל אחד מן השבטים. עוד למעלה (האפוד) מוזכר לטובה העם כולו כשכל השבטים הופכים למכלול אחד. ולבסוף, מעל כולם – מתנוסס שם ה' החופף על הכל. הקב"ה הוא מי שאליו מופנית כל העבודה, ובזכותה הוא משרה את שכינתו על ישראל.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
