א-להים - תרגם אונקלוס: יי
וכן בסוף הפסוק "אני ה'" - בתרגום כתוב: "אנא יי". תחילה נעיר שהכתיב "יי" הוא צורת כתיבה חלופית לשם הוי"ה, כמו שאנו רגילים לכתוב ה' או ד'. והקריאה היא "א-דני" או "השם". בקדמונים היה מצוי לכתוב כך בשני יודי"ם (יי), או בשלושה יודי"ם (ייי), אבל היום אין זה מצוי. וגם מהדירי ספרים מכתב יד, משנים מהמצוי בכתב היד לכתיב הנהוג אצלנו, והמנהג הקדום נותר לפליטה כמעט רק בכתיב התרגום ובחלק מהסידורים.
ולעיקר העניין: מבארי תרגום אונקלוס וחוקריו עמדו על השאלה - למה בדרך כלל התרגום כותב שם השם (כנ"ל), במקום שבפסוק נמצא שם א-להים? ונאמרו בזה הסברים שונים. ולפי ענ"ד נראה לי הסבר שונה מכיוון ההסברה הרגיל -
נראה לי שבאופן טבעי, מי שיבוא לומר את האמור באיזה פסוק בלשון חופשית, יאמר שם השם במקום שבפסוק נזכר שם א-להים. והסיבה לזה, כי א-להים הוא כינוי לשמו של ה', וא"כ למה לומר בדרך רמז וכינוי ולא לומר בפירוש את השם היסודי. לכן נראה לי שמטעם זה אונקלוס החליף באופן טבעי את שם א-להים בשם ה'.
אמנם ודאי שהמקרא לא נקט שם א-להים סתם, ויש סיבה למה כתוב לפעמים שם ה' ולפעמים שם א-להים או שמות אחרים. אבל הסיבה הזאת היא בגדר עומק כוונת הכתוב, ואינה גלויה ברובד הפשוט, לכן אונקלוס, שמתרגם לפי הפשט, התעלם ממנה וכתב כפי המובן הפשוט שלא מבדיל בין השמות.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
