בפרשת שמות, לאחר שד' מודיע למשה רבנו כי שמע את זעקת בני ישראל וכי הוא מתחיל לגאול אותם ולהביאם לארץ ישראל, הוא מטיל משימה על משה רבנו: "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם" (שמות ג, י).
מה פירוש המילה 'לכה' בפסוק?
המובן הפשוט שלה הוא: 'לֵךְ', אך נראה שהציווי הזה אינו עומד בפני עצמו, בתור ציווי 'ללכת', אלא הוא נלווה אל הפועל שלאחריו, 'ואשלחך'. במקומות רבים בתנ"ך יש מילה מקדימה לפעולה, כמו כאן "לכה ואשלחך", או בדברי בנות לוט זו לזו: "לְכָה נַשְׁקֶה אֶת אָבִינוּ יַיִן" (בראשית יט, לב), או בדברי לבן ליעקב "וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה" (בראשית לא, מד). בכל הדוגמאות האלו נראה שהמילה "לכה" אינה ציווי לעשות משהו אלא היא מבטאת קריאה לעשייה, מעין קריאת זירוז, לקום ולעשות מעשה.
אם כך, מדוע נאמר 'לְכָה' ולא 'לֵךְ'?
אומרים מפרשים רבים שתוספת האות ה' לפועל, 'מעדנת' אותו ומביעה יותר בקשה מציווי. זו לשון הכתב והקבלה (בבראשית כה, לא): "בכל פעלי העתיד הבאים בה"א סופית, יורה על הבקשה להתרצות, ובלי ה"א סופית הוא צווי, כמו רד רדה, שב שבה, לך לכה". וכן כתב המלבי"ם כאן ובמקומות נוספים: "שזה מורה הפעל שבא בה"א בסוף, שמורה על הפעולה הבלתי מוחלטת."
לפי זה, ד' לא ממש מצוה את משה רבנו ללכת אל פרעה, אלא יותר 'מבקש' ממנו. 'הכתב והקבלה' מביא דרשת חז"ל המובאת ברש"י (שמות ד, י), שמתאימה לדרך פירוש זו, ש"ד' היה מפתה את משה ללכת." גם האלשיך הקדוש הולך בדרך זו, ומבאר שדרך רכה זו של דבר הד' אפשרה למשה רבנו לסרב, בתחילה, לקבל על עצמו את השליחות.
אך המילה 'לכה' נדרשת גם באופן אחר.
המילה 'לְכָה', נשמעת כמו המילה 'לךָ'. ישנם כמה מקומות בתנ"ך שפשט המילה 'לכה' שבהם הוא כמו 'לךָ', לא במובן של הליכה אלא ל-אתה. כך לדוגמה בדברי יצחק לעשו "וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי" (בראשית כז, לז), וכן בדברי יואב לאחימעץ "לָמָּה זֶּה אַתָּה רָץ בְּנִי וּלְכָה אֵין בְּשׂוֹרָה מֹצֵאת" (ש"ב יח, כב), ובישעיהו נאמר "כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו: שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ" (ג, ו).
ע"פ משמעות זו אמרו במדרש על דברי ד' למשה "ועתה לכה" – 'לך הדבר מסור ולך מצפים ישראל' (מדרש אגדה). בויקרא רבה (א, ה) מפורשת סיבת הדרשה: 'א"ר אלעזר ה"א בסוף תיבותא, לומר שאם אין אתה גואלם אין אחר גואלם'. בדרך זו הולך גם הנצי"ב ב'העמק דבר' בפירושו על "לכה ואשלחך". נראה שלדרך זו האות ה' נוספת למילה 'לךָ', להדגיש שדווקא לך ולא למישהו אחר.
ישנו מקום נוסף, שהמילה 'לכה' מתפרשת באופן זה לפי המסורה ופרשנים רבים שמבארים על פיה, למרות שבפשט ניתן היה לפרשה במובן הרגיל - הליכה.
במזמור פ' בתהלים – מזמור שרבים נוהגים לאומרו כעת, בזמן המלחמה – נאמר (בפסוק ג):
"לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת גְּבוּרָתֶךָ וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ."
הרד"ק מפרש אמנם שכוונת הפסוק למובן של הליכה, בקשה מד' שילך להושיע אותנו, אך ע"פ המסורה ביארו שיש בפסוק ייחוס של הישועה לד' דווקא. וכך ביאר ראב"ע:
"אמרו בעלי המסורת כי הוא מלא, והטעם 'ולכה' - ועליך הדבר להושיענו.'' בדרך זו ביארו רש"י, בעל המצודות ועוד.
נסיים בדברי האלשיך הקדוש, שכותב דברים נפלאים על משמעות בקשה זו לפי המסורה:
"ולא למעננו תעשה, כי אם למענך, כי תצא שכינה מהגלות, כי הנוגע לך הוא ישועתה לנו, כי זה חפצנו יותר מישועתנו, כאילו הושעתנו, כי חביבה ישועתך לנו".
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
