פרשת 'פקודי' פותחת במילים: "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת" (שמות לח, כא).
בפרשות הקודמות כונה המשכן רק בשם עצם מיודע, המשכן. מה משמעות הביטוי 'משכן העדות'?
כדי להבין מדוע הוא נקרא כך, נתבונן במקומות שנזכרה המילה עדות בתורה.
בפרשות האחרונות נזכרה המילה עדות בשני הקשרים:
ברוב הפעמים, העדות נזכרה ביחס לארון. לאחר הציווי על עשיית הארון, אומר ד' למשה: "וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כה, טז). כך נאמר שוב לאחר עשיית הכפורת "וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שם כה, כא), ובהמשך נקרא הארון על שם עדות זו "אֲרוֹן הָעֵדֻת" (שם שם כב, בפרק כו פסוקים לג ולד, בפרק ל פסוקים ו וכו, ועוד). מתוך הפסוקים הללו אנחנו יודעים שהעדות המדוברת היא משהו שד' עתיד לתת למשה רבנו, אך לא מפורש מהי
עדות זו.
ההקשר השני שבו נזכרת עדות, הוא ביחס ללוחות, הנקראים שלוש פעמים "לֻחֹת הָעֵדֻת" (לא, יח; לב, טו; לד, כט). לכן מבארים מפרשים רבים, שארון העדות נקרא על שם הלוחות שניתנו בו, כפי שכותב לדוגמה רש"י בפרשתנו, על הפסוק "וַיִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֶל הָאָרֹן" (מ, כ).
מפרשים רבים מסבירים שבגלל לוחות העדות שהיו בארון, שמשום כך הוא נקרא 'ארון העדות' – לכן גם נקרא המשכן 'משכן העדות', על שם העדות שהיתה בתוכו. כך נאמר לדוגמה במדרש הגדול: "משכן העדות, שלא נעשה אלא בשביל לוחות העדות שיהיו צנועין בו". כך מבארים רוב הפרשנים.
אך עדיין לא התברר, מהי העדות שיש בלוחות, שבגללה הם נקראים לוחות העדות?
'עֵדוּת' היא שם עצם שמשמעו דברים הנמסרים מפי עד. לעֵד ישנם שני 'תפקידים' אפשריים:
כאשר עד מעיד בבית דין, הוא מתאר לאחר מעשה מציאות שהייתה בגלל שהוא ראה או שמע את האירוע הנידון. מסיבה זו ישנן מצוות שנקראות 'עדוֺת' (דברים ו, יז; ו, כ), כי אותן מצוות מעידות על מאורעות שהיו בעבר (לדוגמה, 'המצה והסוכה והפסח והשבת והתפילין והמזוזה'. רמב"ן שם). זוהי עדות שלאחר מעשה.
אך ישנה גם עדות מסוג אחר: עדות שלפני מעשה, שמהווה אזהרה מזהירה על עשייה מסוימת, לעשותה או שלא לעשותה. כך לדוגמה אמרו האחים ליעקב אבינו: "הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם" (בראשית מג, ג). ומשה רבנו אמר לד' "...אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג). וכן המשמעות במקומות נוספים. ראיה להבנה זו, מביא 'הכתב והקבלה' (בדברים יז, ו) מכמה מקורות שמהם לומדים את הצורך להתרות בחוטא מהמילה 'עדים'.
על פי משמעויות אלו ביארו המפרשים בכמה אופנים את ה'עדות' של 'לוחות העדות':
- 'הכתב והקבלה' מבאר שהתורה והלוחות נקראים עדות משום שיש בהם 'עדות שלפני מעשה', הלא הם הציוויים והאזהרות הכתובים בהם, וזאת על פי מה שהתבאר קודם לכן, שעדות היא לשון התראה.
- מפרשים רבים מבארים שמציאות הלוחות היא 'עדות שלאחר מעשה', על תוכן מסוים שהם 'מעידים' עליו:
בפסיקתא נאמר שהלוחות "עדות הם לישראל שבחר בהם מכל אומה ולשון, שנאמר אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". רבנו בחיי כתב ש"עדות היו לישראל שהשכינה שורה בתוכם".
כפי שהזכרנו לעיל, באופן פשוט הביטוי 'משכן העדות' משמעותו שהמשכן נקרא על שם לוחות העדות שבתוכו, וכך אפשר להבין לפי שני הפירושים הנ"ל. אך רש"י מבאר בדרך נוספת, לפיה המשכן לא נקרא על שם העדות שבתוכו, אלא שהוא עצמו עדות: "עדות לישראל שויתר להם הקדוש ברוך הוא על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם".
בכל אופן, לפי כל אחד מהפירושים, העדות המרכזית הזו, שעל שמה נקראים הלוחות, הארון והמשכן כולו - היא עדות על עצם הקשר שבין הקב"ה לעם ישראל, או ביטוי שלו. זה הלב של הכל.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
