"כֹּהֵן גָּדוֹל מְשַׁמֵּשׁ בִּשְׁמֹנָה כֵלִים. וְהַהֶדְיוֹט בְּאַרְבָּעָה, בְּכֻתֹּנֶת וּמִכְנָסַיִם וּמִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט. מוֹסִיף עָלָיו כֹּהֵן גָּדוֹל, חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וָצִיץ". כמעט בכל המקרים הבגדים שאנו לובשים מובחנים זה מזה וכל אחד נחשב כיחידה נפרדת בעלת שם נפרד- חולצה, אפודה, סוודר, מעיל וכד'. אך יש כמה מקרים של בגד שיש לו יותר מחלק אחד ובכל זאת שני החלקים נחשבים כיחידה אחת כגון- כובע של מעיל שמחובר ברוכסן ואפשר להפרידו.
לכאורה מצב כזה מתקיים בחושן ובאפוד של הכהן הגדול. החושן מלפנים והאפוד מאחור מתפקדים בפועל כיחידה אחת שהרי הם קשורים זה לזה בשרשרות מלמעלה ומלמטה ולולא החיבור בשרשרת (למעלה לפחות) היו נופלים. לכן המדרש מפרט: "סדר לבישה, מכנסים תחלה, ואחריהם הכתנת, ואחריה האבנט, ואחריה המעיל, ואחריה חשן ואפוד, ואחריה המצנפת, ואחריה הציץ", כיוון שהם מוכרחים לבוא יחד. חיבור הכרחי זה אינו רק עניין טכני אלא עניין מהותי ולכן התורה מצווה: "וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד" וזהו לאו שחיובו מלקות (אמנם נראה שהאיסור רק בזמן שהכהן הגדול לובש את בגדיו).
לכאורה קשה גם להבחין בין החושן והאפוד מצד ייעודם. באפוד כתובים שמות 12 השבטים על שתי אבני השהם ובחושן על 12 אבני המילואים והתורה מסבירה את הצורך בכך באופן דומה. לגבי ייעודו של האפוד נאמר: "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי ה' עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן" ולגבי ייעודו של החושן: "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד".
יתר על כן, בכמה מקומות בתנ"ך הנביא מתיחס לאפוד ולחושן כיחידה אחת בשם 'אפוד': "וַאֲחִיָּה בֶן אֲחִטוּב אֲחִי אִיכָבוֹד בֶּן פִּינְחָס בֶּן עֵלִי כֹּהֵן ה' בְּשִׁלוֹ נֹשֵׂא אֵפוֹד"- הוא כולל גם לחושן עם האורים ותומים", "וַיְהִי בִּבְרֹחַ אֶבְיָתָר בֶּן אֲחִימֶלֶךְ אֶל דָּוִד קְעִילָה אֵפוֹד יָרַד בְּיָדוֹ"- זה יאמר על האפוד והחושן עם האורים ותומים"- שהרי בא לבאר שם כיצד היה דוד יכול לשאול בה'.
יש להוסיף שגם הבד של האפוד והחושן היה זהה לעומת שאר הבגדים: "וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר", ואילו באבנט אין זהב, המעיל הוא מתכלת בלבד והכתונת והמצנפת משש בלבד.
יש לומר שהאפוד והחושן הם שני צדדים של דבר אחד- כפי שנראית צורת הלבישה שלהם מלפנים ומאחור. הפסוקים נותנים כותרת כללית למטרתם של האפוד והחושן, ובזה קשה להבחין בהבדל ביניהם. אמנם חז"ל מפרטים את פעולתם ושם ההבדל כבר ניכר כגון: "חושן מכפר על הדינין, שנאמר ועשית חושן משפט. אפוד מכפר על עבודת כוכבים, שנאמר אין אפוד ותרפים". ואמנם המספר 8 מוזכר לגבי בגדי כהונה רק בדברי חז"ל. הנבואה מבחינה בין שני ההתיחסויות לאפוד ולחושן בהבדל שבין הציווי לבין המעשה. בציווי על עשיית הבגדים יש שם נפרד לכל בגד וממילא הגדרה עצמית נפרדת, ואילו בתיאורים של כהן גדול שמשתמש בבגדים בפועל ושואל באורים ותומים שני הבגדים נחשבים כדבר אחד שפועל פעולה אחת.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
