שמו של חומש שמות מעיד על עניינו. ה'שמות' מגיעים בהמשך לראשית' - פעולתו הראשונה של האדם היא: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה". השם הוא הדבר הראשון והיסודי של כל נברא. ה'נשמה' שהיא המהות של כל דבר נגזרת מהמילה 'שם'. האדם ידע הראשון לזהות את המהות הפנימית - הנשמתית של כל הנבראים וכך ידע את שמם. אפשר לומר יותר כתוצאה - האדם הוא המגדיר את מהותו של כל נברא לכיוון שהוא מטרת הבריאה כולה. האדם ממשיך את הבורא עצמו יוצר את העולם ע"י אמירת שמו של כל דבר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר".
אם כן השם של כל דבר הוא העיקר שלו. אלא שהשם - המהות הרוחנית אינה גלויה לעיניים, ולכן האנושות נחלקה בשאלה מהו העיקר. נראה שמחלוקת זו מתבטאת בשמותיהם של שלושת בני נח - שם חם ויפת. יפת רואה כעיקר את החיצוניות הגלויה של החומר - היופי. חם רואה כעיקר את הכוחות - ה'אנרגיות' שמאחורי החומרים שבעולם. ה'חום' הוא כוח-אנרגיה שמניע את החומר. רק שם רואה את השם - הנשמה של כל דבר כעיקר.
עם ישראל הוא העם ה'שמי' העיקרי שמרומם את ה'שם' לרמה גבוהה יותר - אנחנו מקדשים את ה'שם'. כנגדו עומדים ה'אנטי-שמים' שמנסים להשכיח את ה'שם': "אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד".
הירידה למצרים מבליעה את נושאי ה'שם' בתוך בני חם. אפילו שם ה' המפורש - שם הוי"ה נעלם בסוף ספר בראשית ונשאר רק שם 'אלוקים'. וכך ישראל כמעט מאבדים את זהותם "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה". אך הנקודה הפנימית של ישראל לא משתנה: "בִּשְׁבִיל אַרְבָּעָה דְּבָרִים נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִצְרַיִם, שֶׁלֹּא שִׁנּוּ אֶת שְׁמָם... רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן נָחֲתִין, רְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן סָלְקִין, לֹא הָיוּ קוֹרִין לִיהוּדָה רוּפָּא וְלֹא לִרְאוּבֵן לוּלְיָאנִי וְלֹא לְיוֹסֵף לֵיסְטֵיס וְלֹא לְבִנְיָמִין אֲלֶכְּסַנְדְּרִי". לכן התורה חוזרת ומציבה ככותרת לספר הגלות והגאולה את "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל".
הסתרת שם ה' בכניסה למצרים מצריכה גילוי שם מחודש ביציאה ממנו: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹקִים הִנֵּה אָנֹכִי בָא אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתִּי לָהֶם אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְאָמְרוּ לִי מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם". הראב"ע (בניגוד לדרכו) מאריך מאוד לבאר את השם הזה ואת יחסו לשם הוי"ה. על פי דבריו מבואר שיש שתי מדרגות של שמות. רוב השמות מורכבים מחיבור של אותיות 'עיצור' שהם בעלות צליל מסוים ואותיות אהו"י. "ואלה ארבעתם אהו''י הם הנכבדים... ויהיו נמצאים עם התנועות עד שיהיו ארבעתם אותיות המשך ויהיו פעם נראים ופעם נעלמים ופעם נוספים ופעם חסירים ופעם מובלעים בדגשות ופעם מתחלפים אלה באלה". שמות ה' כוללים רק את אותית אהו"י כיון שהם השמות היסודיים- ה'נשמה' של כל השמות. לכן נאמר עליו: "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם - חסר וי"ו לומר, העלימהו, שלא יקרא ככתבו" כלומר שהוא המקור הנסתר והנעלם של הכל.
גילוי שם ה' המחודש מקשר מחדש את 'שמות בני ישראל' אל מקור השם הנעלם ובזה הם יוצאים מידם של בני חם לחיים של קידוש השם.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
