הציורים השונים שאנו עושים למשכן הם 'תרגום' של טקסט לאיור. הפרשה מפרטת לנו את כל חלקי המשכן עם חומריהם ומידותיהם, וכך אנו יכולים לדמיין אותו ולציירו. לעומת זאת, אצל משה נראה שהתהליך היה הפוך - בשלב ראשון הוא ראה מראה בלבד: "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ", ורק לאחר מכן שמע 'טקסט' שמתאר את המשכן. אמנם לגבי המנורה נאמר: "שנתקשה משה במעשה המנורה, עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש", ומשמע שהתיאור קדם למראה, אך מהפסוק לעיל מבואר שבתחילה ראה את דמות המשכן כולו עם המנורה בתוכו, וכיוון שגם תיאור המנורה לא הספיק נדרש מראה ספציפי של המנורה בלבד.
מתי ראה משה את מראה המשכן לראשונה? ה'משכן' נקרא כך כיוון שהוא המקום בו שורה השכינה. אם כן תבנית המשכן היא התבנית-הסדר-השיטה בה ה' שוכן בישראל, ובמילים אחרות - הנהגת ה' את ישראל. השראת השכינה התחילה במעמד הר סיני: "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי", ומסתבר שבאותו מעמד ראה משה את תבנית המשכן-השכינה.
אמנם השראת השכינה מתרחשת דווקא בתוך מחנה ישראל, אך זהו רק המעגל הפנימי, ודרך עם ישראל ישנה השראת שכינה בעולם כולו. השראת השכינה בישראל אינה עניין פרטי שלנו, אלא אנו ה'צינור' שדרכו יש לקב"ה יחס ישיר (=השגחה) לעולם כולו. ללא החוליה המקשרת של ישראל מגיעים חכמי האומות למסקנה ש"אֵין אֵצֶל הַבּוֹרֵא לֹא רָצוֹן וְלֹא שִׂנְאָה... וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹתְךָ... וְלֹא בָרָא מֵעוֹלָם אָדָם...". רק אמונת ישראל מעידה על הרצון של הקב"ה בעולם, וממילא על הנהגתו את העולם. אם כן תבנית המשכן היא תבנית הנהגת ה' את העולם.
התבנית-הסדר של הנהגת ה' את העולם נקראת בדברי חז"ל 'מעשה מרכבה', כפי שמבאר המהר"ל בהקדמתו ל'גבורות ה': "השלישי (מהדברים שיש הגבלה על לימודם) שהם מסודרים מאתו בסדר שלהם". מעשה מרכבה מופיע בתחילת ספר יחזקאל, כאשר הוא מתאר כיצד הוא רואה את "מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה' ". בהמשך מבואר שמראה זה נגלה לו שוב ברגע הסתלקות השכינה מן המקדש: "וּכְבוֹד אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲלָה מֵעַל הַכְּרוּב אֲשֶׁר הָיָה עָלָיו".
גם מבלי להבין את 'מעשה מרכבה' עצמו (שהוא סוד שראוי לבעלי הסוד בלבד), ניתן להבין את משמעות השם. מרכבה שייכת למצב של תנועה, לעומת המקדש שהוא בית והשכינה בו במצב של 'מנוחה' (כפי שנקרא המקדש בדברי חז"ל). נראה שיחזקאל מתאר את המעבר של השכינה-ההנהגה האלוקית ממצב של מנוחה למצב של תנועה. כל עוד עם ישראל בארצו השכינה שורה במנוחה במרכזו של עם ישראל במקדש בירושלים, ומשם מנהיגה את העולם כולו. כשישראל יוצאים לגלות השכינה יורדת איתם ונודדת בין הגלויות.
אך ישנה גם אפשרות שלישית. המשכן אמנם נחשב כמקדש שיכול לעמוד במנוחה: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ", אך אין לו מקום קבוע והוא יכול להתפרק ולהיות בתנועה כמרכבה. כלומר שתבנית המשכן השלמה כוללת את שני המצבים של המשכן - במנוחה ובתנועה. במעמד הר סיני שהוא גילוי השכינה הגדול ביותר: "וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי" מתבארת ההנהגה האלוקית הכוללת את כל ההיסטוריה הישראלית והעולמית בכל שלביה.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
