הפרשה שלנו משנה את המבט האנושי הרגיל לגבי סדרי הזמנים: המבט האנושי אומר שהיום קודם ללילה. לכל יום יש את הלילה שאחריו, ורק בבוקר מתחיל יום חדש.
המבט האנושי אומר שהחורף קודם לקיץ, השנה החקלאית מתחילה בחורף, בחרישה, זריעה וציפייה לגשם, ומסתיימת בקיץ בקצירת התבואה שגדלה בעקבות החורף.
אבל אצלנו נאמר "בָּֽרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּֽאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָֽאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָֽרֶב". כלומר, אף שליל הסדר הוא הלילה של ארבעה עשר, לענין החג הוא נחשב שייך לחמשה עשר, וכבר צריך לאכול בו מצות. ואף שהלילה שאחרי האחד ועשרים שייך עדיין אליו, מבחינת החג כבר לא צריך לאכול בו מצות. כלומר, כפי שאנחנו מכירים היטב כיהודים, הלילה קודם ליום. לכל לילה יש יום אחריו, וכבר בערב מתחיל יום חדש.
ובנוסף אומרת פרשתנו "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָֽה". כלומר, אנחנו לא נתחיל את ספירת חודשי השנה בחורף, אלא דווקא באביב. הקיץ קודם לחורף, ולא כמו מהלך השנה החקלאית.
אפשר להסביר שהיום והלילה מייצגים לנו את מה שמובן בשכל האנושי, מה שאנחנו מצליחים לראות ולזהות, שנמשל ליום, לעומת מה שאינו מובן לנו בעולם, שנמשל ללילה.
החורף והקיץ מייצגים את התוצאה החומרית שמנסים להשיג בעולם הזה, התבואה שמגיעה בקיץ, ואת העבודה וההכנה שנדרשת כדי להגיע אליה שהיא החורף.
בני האדם פועלים על פי מה שמובן להם. הם מנסים להבין כיצד דברים עובדים, ופועלים בהתאם. בסופו של דבר נותרים כמובן דברים שמחוץ לתחום הבנתנו, ואיתם אין לנו מה לעשות. ולכן היום קודם ללילה, ההבנה קודמת למה שאינו מובן. ובהתאם לזה בני האדם עושים את העבודה הנצרכת כדי להשיג את התוצאות שהם רוצים. כלומר החורף קודם לקיץ.
אבל בני ישראל הולכים להסתכל על העולם במבט חדש, והעולם הולך להתנהג איתם בצורה שונה:
בני ישראל הולכים לעסוק בכל מה שאינו מובן בעולם הזה, בצד הרוחני הנסתר של העולם, בעולם הבא שנמצא כבר כאן. ולכן בני ישראל עושים מצוות שהם לא תמיד מבינים את משמעותן, ועושים את רצון ה' גם במקומות שמבחינה רציונלית הוא נראה חסר סיכוי. הם ממשיכים לשמור על התורה גם במשך אלפי שנים בין האומות, ומוכנים למסור את החיים עצמם בשביל לא לעבור על דבר ה', אפילו אם מדובר במעשה שהמשמעות שלו לא ברורה בכלל, כמו אכילת טרף או השתחוות לפסל שלכאורה בעולם הזה לא עושה כלום.
ולכן מבחינת עם ישראל הלילה קודם ליום, קודם "נעשה", גם מה שלא מובן לנו, ואחר כך "נשמע", אחר כך נתחיל להבין גם את מה שקשה להבין, עד שלעתיד לבוא, בעולם הדומה ליום, נוכל להבין הכל.
ובהתאמה לזה העולם אינו מתנהג עם עם ישראל בדרכים הרגילות. עם ישראל יכול לקבל את צרכיו גם בלי הכנה מוקדמת. הקב"ה יכול לתת לנו מן גם בלי שנחרוש ונזרע, הקב"ה יכול להציל אותנו מהמצרים ולהשמיד אותם גם בלי שיהיה לנו כוח צבאי כל שהוא.
ולכן מבחינתנו האביב הוא ההתחלה. אנחנו מתחילים את החיים כשכבר יש לנו מה שאנחנו צריכים, גם אם לא חרשנו ולא זרענו. אם אנחנו עושים את רצון ה', הקב"ה דואג שהעולם יעשה את צרכינו.
שימו לב, על פי רוב במכשירים ניידים קובץ ה PDF יורד למכשיר ולא ניתן לצפייה ישירות מהדפדפן בעמוד זה.
